בנימינה – הבדלי גרסאות

 

[[תחנת הרכבת בנימינה]] נקראה על שם הברון אברהם '''בנימין''' [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] עוד בטרם הוקם היישוב בנימינה שנקרא כשמה של התחנה (זהו המקרה היחיד בארץ שבו יישוב נקרא בשמה של תחנת רכבת). התחנה בנימינה נפתחה לנוסעים ולסחורות{{הערה|דו"ח הנציב העליון, הרברט סמואל, על פלשתינה לתקופה שבין יולי 1920 עד דצמבר 1921}} ב-[[11 ביולי]] [[1921]] בקו [[חיפה]]-[[קנטרה]], שהופעל בימי [[המנדט הבריטי]]{{הערה|15 ביולי The Palestine Weekly, 1921}}, בשטחה של תחנה רכבת צבאית לשעבר שנקראה בשם "קיסריה".

 

בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי [[העלייה הראשונה]] ממושבות האזור ([[זיכרון יעקב]] ו[[גבעת עדה]]) ועולי [[העלייה השלישית]] שהתיישבו בה ב-[[1922]]. טקס חנוכת המושבה החדשה נערך ב[[ט"ו בשבט]] תרפ"ג.{{הערה|1= http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=DHY [מתוך כתבה בעיתון "דואר היום" 5.2.1923 עמוד 3]}} אדמת היישוב נרכשה מידי [[פיק"א]], היישוב היה [[חקלאות|חקלאי]] בתחילתו. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות [[יהדות גאורגיה|יוצאי גאורגיה]], לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. מפעל "יסמין" לייצור בשמים לייצוא נפתח במושבה בשנת [[1925]]{{הערה|1={{דבר||שכונת היסמין|1936/06/03|00409}}}}. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון [[קבוצת מנורה]] בהנהגת [[גרשון שץ]] לעבודה בייבוש [[ביצות כבארה]].