קרבות מלכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 50:
===התקפת נגד ערבית===
[[קובץ:Kaukji-armored-car-1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משוריין]] של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד]]
המחקרים החדישים שהוכיחו כי צבא ההצלה היה זה שנלחם במלכיה, מפריכים, כאמור, את טענת לוחמי הפלמ"ח ואת הכתוב בספרו של נתנאל לורך בדבר התקפת נגד לבנונית. מחקרים אלה מצאו כי מלכיה אובטחה על ידי חיל משמר של צבא ההצלה שמנה כ-70 מתנדבים לא סדירים, רובם ממוצא לבנוני. קדס הייתה מאובטחת על ידי שתי יחידות של צבא ההצלה בנות 60-50 לוחמים:, פלוגה סורית בפיקודו של צלאח שישכלי (אחיו של מפקד הגזרה [[אדיב אל-שישכלי]]) ופלוגת מתנדבים עיראקית. ההתקפה על מלכיה וקדס באה בהפתעה לאנשי צבא ההצלה, והפלוגה שהגנה על מלכיה ספגה אבדות קשות. מפקדה נפצע אנושית ונפטר כמה ימים לאחר מכן מפצעיו.
 
אדיב שישכלי הורה לבצע מתקפת-נגד מיידית, כשהוא מתגבר את הגיזרה בעתודות גדוד ירמוכ השני: יחידת מתנדבים סורית (20 לוחמים), ה"מחלקה היוגוסלבית" - 40 מוסלמים בוסנים, יחידה בדואית שהגיעה מכפר ברעם, ו4 שריוניות. מתקפת הנגד הסתייעה בסוללת תומ"תים 75 מ"מ שהועברו לידי שישכלי מצבא לבנון כמה שבועות קודם לכן בהתאם לבקשה סורית מפורשת. שישכלי ניצל את מצבם הקשה של חיילי הפלמ"ח המותשים והצמאים כדי להשיב את המחנה הצבאי לידיים ערביות.{{הערה|1=מעיין וארליך, עמ' 110-109.}}