חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נשלחה הטייסת ה-14 ליפן כחלק מכוח הכיבוש שם. שאר כוחות החיל הצטמצמו משמעותית בכוח האדם ובצי המטוסים שלהם והתמקדו בפעילות אימונים ובמשימות תובלה. החל משנת [[1949]] הביאה חובת אימוני מילואים להצערת כוחות המילואים של החיל. ארבע הטייסות הטריטוריאליות הפעילו 30 מטוסי מוסטנג, טייגר מות' והרווארד.
מטוסי ה[[גלוסטר מטאור]] הגיעו לחיל כבר ב-1945 ופתחו בו את עידן מטוסי הסילון. החל מ-[[1946]] הצטייד החיל במטוסי [[דה הבילנד מוסקיטו|מוסקיטו]] ועוד לפני כן במטוסי [[דה הבילנד ומפייר]] (De Havilland Vampire). כאשר ביצעו מטוסי הומפייר משימות שמירת שלום ב[[קפריסין]] ובסינגפור הצטרפו אליהם מטוסי [[דה הבילנד ונום|ונום]] (Venom) ומאוחר יותר השתתפו מטוסי [[אינגליש אלקטריק קנברה]] (English Electric Canberra) בפעולות במסגרת מצב החירום ב[[מלאיה]] ובעימות בין [[מלזיה]] ל[[אינדונזיה]]. מטוסי הקנברה שהגיעו ב-[[1962]] הוחלפו ב-[[1969]]
במהלך שנות השישים שימש צי מטוסי הומפייר המזדקן בעיקר לאימונים ותוכנית לשדרוגם נזנחה עם החלפתם במטוסי ה[[בריטיש איירקראפט קורפוריישן סטרייקמאסטר|סטרייקמאסטר]] (BAC Strikemaster) בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]]. האחרונים נאלצו לצאת מהשרות בתחילת שנות התשעים עקב בעיות עייפות החומר בכנפיים והוחלפו ב-18 מטוסי [[אארמקי MB-339]] האיטלקים.
| |||