הבדלים בין גרסאות בדף "ל"ג בעומר"

נוספו 7 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
עיצוב
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (עיצוב)
=== הדלקת אש ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 4804 Meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במירון ומקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן. 1920]]
[[קובץ:חברי (167).jpg|ממוזער|קטע על מדורת ל"ג בעומר, מתוך ספר הלימוד "חברי"]]
 
מקורה של הדלקת האש בל"ג בעומר הוא ב[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]]. בגולה התפתח מנהג, בעקבות הילולת הרשב"י, של הדלקת משואות או נרות על גגות בתי הכנסת ולעתים גם בבתים או על גגותיהם, לזכר הרשב"י ולזכר צדיקים אחרים. מנהג זה הופץ גם לחגיגות ל"ג בעומר בירושלים ובחברון.{{הערה|שם=פרידהבר|פרידהבר, צבי, תשנ"א, '''הילולות ל"ג בעומר בארץ-ישראל: התפתחותן והריקודים הנלווים אליהן''', בתוך: בן עמי, יששכר (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, 181-188.
 
===לימוד, תפילה ושירה===
[[קובץ:The National Library of Israel - Bar Yohay - Greece.ogg|280px260px|ממוזער|בר יוחאי נמשחת אשריך, נוסח יוון, שר מנשה כהן, 1970]]
[[קובץ:The National Library of Israel - Meron Vizhnitz.ogg|280px260px|ממוזער|ניגון נוסח ויז'ניץ לל"ג בעומר, הוקלט במירון, 1968]]
[[קובץ:The National Library of Israel - Eftach Pi Be Rina - Gerba Version.ogg|280px260px|ממוזער|אפתח פי ברינה, נוסח ג'רבה, 1968]]
 
אין אומרים [[תחנון]] בל"ג בעומר, אולם אין תוספת מיוחדת לתפילת היום. יש נוהגים ללמוד בל"ג בעומר ב[[ספר הזוהר]], המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי.
 
====שמעון הצדיק====
[[קובץ:Jews throng to the tomb of Simeon the Just, 1927.jpg|300px290px|ממוזער|ל"ג בעומר ב[[קבר שמעון הצדיק]] בירושלים, 1927]]
 
ישנם הנוהגים לעלות ל[[קבר שמעון הצדיק]] ב[[ירושלים]] ולחגוג שם באופן דומה לחגיגות שבמירון.{{הערה|{{ynet|רון פלד ועמוס פרידלין|ל"ג בעומר זה לא רק הר מירון|3709667|11 במאי 2009}}}} בעלייה לקבר נוהגים אנשי העיר להשתטח על הקבר, להתפלל, להדליק נרות, לערוך סעודה ושירה, ולבצע חלאקה.{{הערה|שם=פרשל|פרשל, טוביה, תשל"ה, '''הילולות ל"ג בעומר''', הדואר, גיליון נ"ג, 382-383.}} הילולה זו כבר הייתה קיימת באמצע המאה ה-19, וכנראה התחילה בסוף המאה ה-18.{{הערה|שם=פרידהבר|פרידהבר, צבי, תשנ"א, '''הילולות ל"ג בעומר בארץ-ישראל: התפתחותן והריקודים הנלווים אליהן''', בתוך: בן עמי, יששכר (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, 181-188.}}
 
==דחיית אירועי ל"ג בעומר ממוצאי שבת==
[[קובץ:חברי (167).jpg|ממוזער|230px|קטע על מדורת ל"ג בעומר, מתוך ספר הלימוד "חברי"]]
 
בשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]), שבה חל ל"ג בעומר ב[[מוצאי שבת]], עלתה קריאה ב[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית לישראל]], לדחות את אירועי ל"ג בעומר בשנה זו ביום - ממוצאי שבת ליום ראשון בערב, על מנת למנוע [[חילול שבת]] בהדלקת מדורות ובהיערכות של [[משטרת ישראל]] באזור [[מירון (מושב)|מירון]] עוד בתוך השבת. גם הרב [[עובדיה יוסף]] יצא בקריאה דומה. הרבנות הראשית לישראל פנתה ל[[משרד החינוך]] על-מנת לקבוע יום חופשה ביום שני, [[י"ט באייר]], ל"ד בעומר, אך זה טען כי הזמן שנותר להתארגנות בעניין מועט מדי, ולכן באותה השנה לא צלחה קריאת הרבנות הראשית לקיים את אירועי הדלקת המדורות ביום ראשון בערב.