צדוק הכהן מלובלין – הבדלי גרסאות

משנתו הרעיונית של רבי צדוק נכתבה על פי רוב בדרך הדרוש, אך נכירניכר שהוא ביקש להתמודד עם רעיונות שניסרו בחלל העולם בימיו. אחת הדוגמות לכך שרבי צדוק התמודד עם בעיות השעה נמצאת בהתייחסותו לאופן כתיבת התורה. בימיו של רבי צדוק התגלו כתבי [[מיתוסים]] של עמים קדומים שהסיפורים שבהם הזכירו מאוד את סיפורי התורה, כגון [[עלילות גילגמש]] ו[[אנומה אליש]]. לצד כתבים אלו התגלו גם קובצי חוקים שמזכירים את חוקי התורה בפרטים רבים, כגון [[חוקי חמורבי]] ו[[חוקי אשנונה]]. חוקרים טענו שהם מצאו את המקור לספרי התורה ושלמעשה אין התורה אלא שכתוב או [[פלגיאט]] של ספרות זרה. רבי צדוק לא התייחס בצורה מפורשת לטענות החוקרים של ימיו אך בכתביו הוא התמודד עם הטענות שהם השמיעו. לדעת רבי צדוק, התורה היא אכן שכתוב של טקסטים של עמים אחרים, אך זה מפני שלפני שעם ישראל קיבל את התורה הוא היה מוכרח ללמוד את חכמותיהן של אומות העולם.