לוי אשכול – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (תיקון קישור)
אין תקציר עריכה
'''לוי אשכול''' ('''שְׁקוֹלְניק''') ([[25 באוקטובר]] [[1895]], [[ז' בחשוון]] [[ה'תרנ"ו]] – [[26 בפברואר]] [[1969]], [[ח' באדר]] [[ה'תשכ"ט]]) היה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] השלישי של [[מדינת ישראל]] ו[[שר]] בממשלות ישראל.
 
הואאשכול נולד בכפר אוֹראטוֹבו בדרום [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]) בשנת [[1895]]. אשכול למד ב"חדר", ואחר כך בגימנסיה העברית בווילנה, בירת ליטא.{{הערה|[https://landmarks.gov.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D בית לוי אשכול בירושלים (ציוני דרך)]}} [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1914]] במסגרת [[העלייה השנייה]]. ב[[היישוב|ימים שטרום הקמת המדינה]] היה פעיל במוסדות [[המרכז החקלאי]] ו[[הסוכנות היהודית לארץ ישראל]]; הוא היה ממייסדי ארגון [[ההגנה]] וחבר [[המפקדה הארצית]] שלה כמה פעמים, היה בהרכב הראשון עם הקמתה ולימים שימש בתפקיד גזבר ההגנה בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. כן הוא נמנה עם מייסדי [[הסתדרות העובדים הכללית]] והיה מנהל החברה הכלכלית של ארגון זה [[ניר שיתופי|ניר]]. אשכול עמד בראש ועדת ההתיישבות של [[הקונגרס הציוני]] ולקח חלק במפעלי ההתיישבות הגדולים כמו [[התיישבות האלף]] ויישובי [[חומה ומגדל]]. כן עסק, במסגרת חברת "[[העברה (חברה)|העברה]]", בשליחויות לקהילת יהודי [[גרמניה]] כש[[המפלגה הנאצית]] כבר הייתה בשלטון. ב-[[1937]] מימש את התוכנית אותה קידם במשך כ-10 שנים, והקים את חברת [[מקורות]] - בראשה גם עמד עד [[1951]]. בתקופת [[מלחמת העצמאות]] פיקד על מרכז הגיוס הארצי ועם הקמת [[הממשלה הזמנית]] כיהן כמנכ"ל [[משרד הביטחון]], ובו-זמנית גם כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, כראש מחלקת ההתיישבות שלה (בתקופת קליטת [[העלייה ההמונית]] ועד [[1963]]) וכגזבר הסוכנות.
 
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כ[[שר האוצר]] - תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל [[דוד בן-גוריון]], וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת [[1963]], הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת [[1964]] פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים [[ועדת חקירה משפטית]] לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "[[עסק הביש]]". הסכסוך הביא לפרישתו של [[בן-גוריון]] מ[[מפא"י]] ולהקמת [[רפ"י]]. [[הבחירות לכנסת השישית]] הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ו[[מיתון]] כלכלי.
משתמש אלמוני