פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
בלארוס הייתה ערש התרבות [[יהדות ליטא|היהודית הליטאית]], ובתחמה פעלו [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות, שהגדולה ביניהן הייתה [[ישיבת וולוז'ין|וולוז'ין]], שנחשבה ל"אם הישיבות", והעמידה את [[ראש ישיבה|ראשי הישיבות]] וה[[:קטגוריה:רבנים בלארוסים|רבנים החשובים ביותר בעולם בזמנם]], ואשר היה בה גם גרעין של [[תנעת ההשכלה היהודית|השכלה כללית]], שהבולט בחבריה היה [[חיים נחמן ביאליק]]. כן התנהלו בה ישיבות [[ישיבת מיר|מיר]], [[ישיבת גרודנה (ליטא)|גרודנה]], [[ישיבת קמניץ|קמניץ]], [[ישיבת קלצק|קלצק]] ו[[ישיבת סלוצק|סלוצק]]. גם העיר [[ברסט ליטובסק|בריסק]], שהייתה מרכז רוחני יהודי מפואר ועתיק-יומין, סופחה לאחר המלחמה לבלארוס. ניתן לציין גם את [[יהדות וילנה|יהודי וילנה]] כחלק מהמרקם התרבותי והדמוגרפי של יהדות ליטא-פולין-בלארוס. [[חרדים|היהודים החרדים]] שמרו עד עצם היום את ההגדרה של יהודים ליטאים, שמבחינה היסטורית חלה על כל יהודי בלארוס.
 
אישים [[ציונות|ציוניים]] בולטים ילידי בלארוס: [[חיים ויצמן]], [[מנחם בגין]], [[שמעון פרס]], [[יצחק שמיר]], [[זלמן שזר]], [[דוד רזיאל]], [[ברל כצנלסון]], [[דוד רמז]], [[אברהם קריניצי]], [[מנחם מנדל אוסישקין]], [[אב"א אחימאיר]], [[יצחק טבנקין]], [[קדיש לוז]], [[אליעזר קפלן]], [[חיים משה שפירא]] , [[ישראל ריטוב]] ועוד [[:קטגוריה:יהודים בלארוסים|רבים אחרים]].
 
בבלארוס נולדו גם [[תחיית הלשון העברית|מחיה השפה העברית]] [[אליעזר בן-יהודה]], ה[[צייר]] היהודי המפורסם [[מארק שאגאל]], ה[[זמר]] הישראלי [[יבגני שפובלוב]], [[ארקדי דוכין]], ועוד רבים אחרים.