יהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישוריות ע"י תבנית תגית: תו כיווניות מפורש |
מ הגהה |
||
שורה 2:
'''יהודה ושומרון וחבל עזה''' (יש"ע) הוא הכינוי הרשמי שנתנה מדינת [[ישראל]] לשטחים שהיו חלק מ[[המנדט הבריטי]] עד ל[[הקמת מדינת ישראל|הקמת המדינה]], נכבשו על ידי [[ירדן]] ו[[מצרים]] במהלך [[מלחמת העצמאות]] ומאוחר יותר נכבשו בידי [[צה"ל]] במהלך [[מלחמת ששת הימים]], למעט [[מזרח ירושלים]] שהוחל עליה החוק הישראלי. שם זה מכליל יחד שני אזורים נפרדים גאוגרפית, [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]].
החל משנת 1967 הוחל על השטחים [[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים|ממשל צבאי]], שבשנת 1981 הוחלף ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]]. במסגרת [[הסכמי אוסלו]] חולקו השטחים לשלוש קטגוריות (שטחי A,
המעמד המשפטי והבינלאומי של השטחים שנוי במחלוקת. ברוב מדינות העולם מתייחסים אל שטחי יהודה ושומרון כאל שטח פלסטיני כבוש{{הערה|{{ישראל היום||אמת משפטית|140369|13 בדצמבר 2013}}}}, אך ממשלת ישראל רואה בהם שטחים הנתונים במצב של [[תפיסה לוחמתית]], עמדה שהתקבלה גם על ידי [[בג"ץ]].
שורה 16:
===מקור השמות יהודה, השומרון ועזה===
'''יהודה''' ו'''שומרון''' הם שמות [[מקרא]]יים. השם "יהודה" מוזכר במקרא כשם של שבט מ[[שבטי ישראל]] וכשמה של [[ממלכת יהודה|הממלכה הדרומית]] שנוצרה מפירוק [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. הממלכה הדרומית שנוצרה כתוצאה מהפילוג נקראה "ממלכת יהודה", כיוון שרובו הגדול של שטחה השתרע על נחלת [[שבט יהודה]], ורוב תושביה היו משבט יהודה.<br>
במקורות מאוחרים יותר נזכר השם "יהודה" כשמו של האזור סביב ירושלים ומדרום לה. בתקופת [[הורדוס]] והשליטה הרומאית בארץ שימש השם "יהודה" כשמה של ממלכת-החסות או הפרובינקיה כולה. ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מופיע שם עיר [[הולדתו של ישו]] כ"בית לחם יהודה", אולי כדי להבדילה מעיר בעלת שם זהה ששכנה בגליל, ואולי כדי להבהיר לקורא באיזו ממלכה נמצאה העיר. השם פלשׂתינה (או ליתר דיוק: "סוריה-פלשׂתינה") מופיע כבר בכתבי ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] (אם כי טענה זו שנויה במחלוקת כיוון שמדובר בהעתק כתביו מהמאה השלישית לספירה ולא מקור שנכתב במאה חמישית לפני הספירה), אולם הוא הפך לשמה הרשמי של הפרובינקיה רק לאחר [[מרד בר כוכבא]],
השם "יהודה" השתמר בפי יהודים כשמו של [[יהודה (חבל ארץ)|האזור הגאוגרפי]], ובהשפעת התנ"ך והברית החדשה הוא החל לשמש גם נוצרים.
שורה 64:
עם פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]], בסוף שנת [[1987]], הוטלו בהדרגה מגבלות על מעבר תושבים מקומיים של יהודה והשומרון וחבל עזה לתוך ישראל, הגבלות ששיאן בהקמת מכשולים פיזיים כדי למנוע מעבר כזה, ביניהם [[מחסום (צה"ל)|מחסומים]] ו[[גדר ההפרדה]].
ב-[[1993]] נחתם ההסכם הראשון בשורת הסכמים שכונתה [[הסכמי אוסלו]]. הסכמים אלה נחתמו בין [[הארגון לשחרור פלסטין]], שהוכר כנציג הרשמי של הערבים החיים ביהודה והשומרון וחבל עזה, לבין ממשלת ישראל. לפי ההסכמים הוקמה [[הרשות הפלסטינית]], והאזור חולק לשלושה שטחים לא-רצופים: הערים הגדולות וסביבותיהן - [[שטח A]] (שבו שולטת הרשות הפלסטינית באופן מלא), האזורים הכפריים ([[שטח B]]) עומדים תחת שליטת הרשות בכל הנוגע לעניינים אזרחיים, בעוד צה"ל מוסיף לשלוט באזור מבחינה ביטחונית, ויתר השטח נשאר תחת שלטון ישראלי צבאי מלא -
[[החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם]] משנת 2016 קובעת כי יישוב השטחים המצויים תחת שלטון צבאי
== מעמדם של השטחים מבחינה משפטית ובינלאומית ==
שורה 86:
לדעת מומחים בתחום [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]], כדוגמת פרופ' [[ג'וליוס סטון]], פרופ' [[יוג'ין רוסטוב]], לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית, והמשפטן [[דאגלס פיית']], בכיר לשעבר בממשל האמריקני, מעמדם של השטחים מבחינת החוק הבינלאומי הוא דלהלן{{הערה|1=פרופ' אליאב שוחטמן, [http://erez.israel.net/Prof-Eliav-shohetman-The-Rights-of-JeweshPeople-on-Land-of-Israel.htm התנתקות מהחוק], מתוך מאמר במקור ראשון}}:
* החוק הבינלאומי, שלפיו הזכויות הלאומיות של העם היהודי בשטחי ארץ-ישראל המערבית, כמפורש בסעיף 80 של מגילת האו"ם, לא השתנה עד עצם היום הזה.
* [[תוכנית החלוקה]] של האו"ם משנת 1947, הייתה בגדר המלצה שנדחתה על ידי העולם הערבי, במעשה המלחמה שלהם ולכן התבטלה כליל.
| |||