קול ערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לראש ממשלת עיראק
שורה 21:
השידורים התאפיינו גם בנימה אנטי קולוניאלית ובדחיית האימפריאליזם המערבי. באחת הפעמים הודיע ​​השירות כי "קול ערב" פועל "בשירות האומה הערבית ומאבקה באימפריאליזם המערבי ובענייניו בעולם הערבי". שלושת השנים הראשונות לשידור התמקדו במאבקים הפוליטיים של צפון אפריקה. השירות תמך בגורמי הסולטאן [[מוחמד החמישי]] ב[[מרוקו]] ומפלגת הנאו-דסטור של [[חביב בורגיבה]] ב[[תוניסיה]]. כביטוי לעמדתו האנטי-קולוניאלית של נאצר, השירות אפשר ועודד אלג'ירים גולים לעדכן את חסידיו של אלג'יר על פעילותם. קול הערבים תמכו במהפכנים האלג'יראים לא רק בכך שהרשו להם להשתמש בשירותים ובתחנות התחנה, אלא גם על ידי העדפה מפורשת למאבק ה-FLN נגד התעמולה הצרפתית המשודרת.
 
לאחר מכן הפנה את תשומת לבו מזרחה; עיראק וירדן הפכו למטרה הבאה של הרטוריקה והשידורים האנטי-קולוניאליים של נאצר. במאמץ לפטור את העולם הערבי מכל השפעה מערבית, פתח קול הערבים במלחמת תעמולה נגד [[ראש ממשלת עיראק]] דאז, [[נורי אל-מאלכי|נורי]], כשהוא מבקר את השתתפותה של עיראק ב[[ברית בגדאד]]. היא גם פנתה ישירות לאזרחים הירדנים וקראה להם לצאת נגד השתתפותה האפשרית של ירדן בברית בגדאד. זה נמשך עד המהפכה העיראקית של [[1958]] שהפילה את המלוכה העיראקית, ועיראק לאחר מכן משכה את השתתפותה מהארגון.
 
קול הערבים שידר באופן נרחב את הלאמת נאצר של תעלת סואץ ב-[[1956]] ואת הוצאת הכוחות הבריטים ממצרים, ותרם לפופולריות של השירות ולדאגה רבה בקרב המעצמות המערביות בנוגע לשירות. יחד עם התקפות על בעלות הברית הבריטים והצרפתים באזור, הובילו אירועים אלו את בריטניה וצרפת להגברת הפיקוח על השידורים המצריים. רדיפות ומאמצים אלימים ולא אלימים להשתיק את הרדיו נכשלו ותרמו ליוקרת הרדיו ונאסר.