מוחמד רזא שאה פהלווי – הבדלי גרסאות

פהלווי התרשם מההישגים הישראליים בתחום הטכנולוגי והגרעיני, ראה בהם כמעודכנים ואפקטיביים במיוחד, והיה מוכן ללמוד מהם, ובמיוחד בענייני ביטחון - וכך שלח חלק מאנשי מפתח גם מהמשמר המלכותי להכשרה בישראל. לפי ספרו של קרמיט רוזוולט, כבר בשנת [[1953]] היחסים בין ישראל לאיראן היו מעולים, והם התחממו עם הצטרפותם של חלק מהישראלים ל-CIA, וכחלק מתוכנית ההכשרה של כוחות ה[[סאוואכ]]. איראן בתקופת השאה הגדילה מאוד את תקציב ההתחמשות הצבאית, מכוון שכל ממשל זקוק לגב של כוח צבאי. השימוש בכוח הצבאי נעשה נגד כל איום, מכל צד שיגיע; וזאת על מנת להגיב לכל איום מכל צד שיגיע, בין אם חלש או שווה לה. אך אם האיום ייעשה מכוח חזק ממנה, הכוח הצבאי שלה אולי יוכל לספק זמן לחברי איראן לספק סיוע. בנוגע לשאלה קשרי סוואכ-מוסד טען השאה כי בישראל התקשורת מנהלת נגדו תעמולה אישית וזאת לאחר שאמר לישראלים שביקרו אותו כי בנושא השטחים הכבושים, שאם הם רוצים לעשות את זה עליהם קודם כל להיות אומה של 20-30 מיליון, במקום להוות 2%-3% מהאוכלוסייה. השאה אף הציע פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני; וזה דרך קיום מאזן כוחות הדורש חבירה משולשת של איראן-מצרים ואלג'יריה.{{הערה|שם=היכל}}

 

 

בשנת [[1973]] היו לאיראן חובות על סך 3 ביליון דולר. אך עם עליית מחירי הנפט, כנראה בעקבות יסוד [[אופ"ק]] ב-1960, שנה לאחר מכן החזירה איראן את כל חובותיה והחלה להרוויח 19 ביליון דולר לשנה מהנפט. לטענתו של היכל היה זה בעקבות חרם הנפט של מדינות ערב כלפי המערב, וזאת בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] - חרם בו איראן לא השתתפה. איראן העלתה את מחירי הנפט, דבר שהיה גם לטובת ארצות הברית. שכן באותו הזמן הנפט נסחר בדולרים, כך ששער הדולר גם עלה וסייע לכלכלת ארצות הברית. השאה טען כי הנפט הוא [[הון עצמי|קפיטל]] ולא הכנסה וכי הוא עתיד לבקש מהמערב למצוא מקורות אנרגיה/נפט חלופיים. השאה פרס בפני היכל כי הוא מאמין בשימוש וקידום טכנולוגי, גם בתעשייה הפטרו-כימית. וכי איראן תוך 10 שנים תגיע לרמה התעשייתית של אירופה ותוך 20 שנה תעקוף את ארצות הברית. לשאה היו שאיפות גבוהות ביחס לאיראן, ואף גבוהות בהרבה מארצות הברית. 2 הבעיות היחידות שהיו לו היו כי ראה בקומוניזם איום עיקרי וכי עדין לא בטח באנשי הפוליטיקה של מדינתו.{{הערה|שם=היכל}}