זאב ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

לאחר מכן עברו ז'בוטינסקי ומשפחתו לירושלים. באותה תקופה נהג לפרסם מאמרים בעיתון "[[הארץ]]". לפי דעת ז'בוטינסקי, הממשל הצבאי הבריטי נקט מדיניות [[אנטי-ציונות|אנטי-ציונית]] ואנטישמית המעודדת את הערבים כנגד היהודים, והוא מחה על כך. בתחילת [[1920]] התריע ז'בוטינסקי כי לקראת חגיגות [[חג נבי מוסא]] עשויות לפרוץ [[מהומה|מהומות]] מצד ה[[פלסטינים|ערבים]]. כשראה כי התרעותיו נשלחות לשווא ארגן עם [[פנחס רוטנברג]] 600 צעירים בני ירושלים ומשוחררי הגדוד העברי, שהיו ליחידת ההגנה העברית הראשונה בארץ ישראל. אימון הקבוצה התבצע בגלוי, וז'בוטינסקי העביר למושל ירושלים הצעה לגייס את היהודים למשטרה.

 

 

גזר הדין החריף לגבי האדם אשר הוכתר באותו זמן כ"גריבלדי העברי" עורר סערה ב[[דעת הקהל]] בארץ ובעולם; המשפט נפתח מחדש, ועונשו של ז'בוטינסקי הומר לשנת מאסר ועונשם של שאר המגינים לחצי שנה. אז גם הוחלף הממשל הצבאי בארץ בממשל אזרחי, ו[[הרברט סמואל]] מונה כ[[הנציב העליון|נציב העליון]] הראשון. ז'בוטינסקי לא שקט בעקבות ההמתקה בשל האישום על הקמת כוח ההגנה; הוא עמד לערער בפני המועצה הצבאית העליונה ב[[לונדון]], ובמטרה להימנע מכך חנן סמואל הן את הפורעים והן את מגיני ירושלים. הדבר רק דחף את ז'בוטינסקי עוד יותר לפנות למועצה. בספטמבר [[1921]] יצא ללונדון, והמועצה ביטלה את פסק הדין, למרות התנגדות אלנבי, וזיכתה לחלוטין את המגינים.