שושן צחור – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
זיהויו של השושן באומנות היהודית מתחיל בזיהויים מן הספרות התנ"כית, למשל, יש המנסים לזהות את השושנה המוזכרת ב[[הושע הנביא|הושע]]{{הערה|1=הושע י"ד ו'.}} וב[[שיר השירים]] {{ציטוטון|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}{{הערה|1=שיהש"ר ב' ב'}} לא כו[[ורד]] כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. פירוש [[אבן עזרא]] המאוחר למילה שושנה בשיר השירים, מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים. בנוסף לזיהוי ספרותי זה, יש המנסים לזהות את השושן הצחור עם עיטורי הכותרות בראשי העמודים מארמונו של שלמה המלך בראשי העמודים, יכין ובעז, שניצבו בבית המקדש: {{ציטוטון|'''כא''' וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז. '''כב''' וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן; וַתִּתֹּם, מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים}} (מלכים א',ז, כא-כב).
 
באומנותבאמנות של תקופת הבית השני השושן מקבל מקום של כבוד, החל מהופעותיו על מטבעות יהד מהמאה הרביעית לפסה"נ, דרך עיטורים על נרות חרס, חזיתות של מערות קבורה וגלוסקמות, מן המאה הראשונה לספירת הנוצרים .{{הערה|{{מטיילים עם ענת||אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר-כוכבא: (מ-167 לפסה"נ ועד 135 לספירת הנוצרים )|66|עבודת גמר לתואר שני, [[אוניברסיטת בר אילן]], 2005}}}}
 
דימוי שושן צחור הוטבע על ידי יהודים ב[[יהוד מדינתא (מטבע)|מטבע יהוד מדינתא]] בארץ ישראל בתקופת [[שיבת ציון]] במאה הרביעית לפסה"נ. בתחילה הדגם החליף את הינשוף המופיע על מטבעות אתונאים, ובהמשך תפש הדגם מקום של כבוד, ומילא את כל צד המטבע. דגם זה הועתק אל מטבע [[שקל חדש|השקל]] אשר הונפק על ידי [[מדינת ישראל]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. הדגם שוכלל ונוספו לו גם אבקנים, ומהלך זה מזהה אותו בצורה סופית עם השושן הצחור- שאבקניו ועמוד העלי שלו גבוהים ובולטים.
454

עריכות