עקיבא איגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 141:
 
====סדר יומו====
במשך עשרים ושלוש שנותיו בפוזנא ניהל סדר יום קבוע וקפדני: הוא קם משנתו ב-04:00 בבוקר, למד [[משנה]] עד השעה 06:00, ואחריה מסר שיעור בן שעה לקבוצת בעלי-בתים בבית הכנסת עד ל[[תפילת שחרית]], לה הוקדשה שעה. בין 08:00 ל-09:00 אכל בביתו עם בני הבית את [[ארוחת בוקר|ארוחת הבוקר]], ארוחתו הייתה בקביעות כוס [[קפה]] אחת ללא [[סוכר]]. לאחר ארוחתו למד [[תנ"ך]] עד השעה 10:00, בין 10:00 ל-11:00 מסר את שיעורו היומי בסוגיות [[התלמוד]], והשעה שאחריה הוקדשה לחזרה על הנלמד.
 
ל[[ארוחת צהריים]] לא הוקדש זמן, ומנת [[מרק]] הייתה מוגשת לו תוך כדי עיון ב[[גמרא]] הפתוחה לפניו. בין השעות 13:00 - 14:00 [[מנוחת צהריים|נח על מיטתו]], מצויד ב[[עיפרון]], בעודו מעיין בספרים חדשים שהובאו אליו ורושם את הערותיו על שולי הגליונות.
 
בין השעות 14:00 ל-16:00 ישב על כס השיפוט בבית הדין של הקהילה, ואת ישיבות ועד הקהילה תזמנו לשעות אלו והן נערכו בבית הדין כדי לאפשר את השתתפותו בהן. לאחר תום הדיונים בבית הדין שהסתיימו בדרך כלל לפני 16:00, נהג לשתות כוס [[יין]], נאמן לצו ההלכה שאין לדיין להורות לאחר שתיית יין. ולאחר מכן יצא לסבב ביקורים אצל חברי הקהילה: [[ביקור חולים]] ו[[ניחום אבלים]], משימה שארכה לעתים זמן רב, בשל הקפדתו לבקר חולים ואבלים מכל שכבות האוכלוסייה. מנהג זה הופסק במשך השנים עם ריבוי המטלות הקהילתיות על כתפי רע"א, הוא מצא פתרון הלכתי לחובת ביקור-החולים, ושכר [[שליח (הלכה)|שליח]] מיוחד שיבקר בשמו את החולים, וימסור לו דו"ח מפורט על מצבם הרפואי{{הערה|הרב [[הלל ליכטנשטיין]], מסר: {{ציטוטון|שמעתי ממגידי אמת שהגאון הקדוש מאור הגולה רבי עקיבא איגר זללה"ה קודם שנתמנה להיות מנהיג ישראל היה הולך בכל יום לבקר את בית החולים הנקרא 'שפיטאל'... ואחר כך כשנתעלה להיות רועה ישראל, ומרבות טרדותיו לא היה יכול תמיד לילך לשם, היה שוכר לאיש אחד שילך לשם בכל יום ויום ויספר לו כל הדברים וכל המאורעות כהוייתן. וממנו יראה וילמוד כל אדם.}} (הנ"ל, '''משכיל אל דל''', למברג תרל"א, חלק ד, כלל ב פרט א שאלה א, דף יא, ב בהערה). פתרון זה היה נושא למשא-ומתן הלכתי בין הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת) ואחיו הרב [[צבי יהודה רבינוביץ' תאומים]], להרחבה בנושא זה ראו: {{המעין|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''הימנעות ממצות ביקור חולים'''|587|גליון 200, טבת תשע"ב, עמ' 147-154}}.}}.
 
בשעה 16:00 [[תפילת מנחה|התפלל מנחה]], הוא קבע את השעה המוקדמת יחסית, כדי לשמור על שעה קבועה גם בימות ה[[חורף]], בהם [[שקיעת החמה]] מוקדמת יותר. את תפילת המנחה נהג להתפלל כשלראשו [[תפילין]]. לאחר תפילת מנחה העביר שיעור [[הלכה]] בספר "[[מגן אברהם]]", עד [[תפילת ערבית]].
 
השעות 20:00 - 22:00 הוקדשו לקריאת מכתבים שנשלחו אליו מכל הפזורה היהודית באירופה ומחוצה לה, ומענה למכתבים אלו. אחר כך למד עד [[חצות]], אז [[שינה|נהג ללכתלשכב לישון]].{{הערה|סדר יומו של רע"א נדפס לאחר פטירתו ב[[גרמנית]] בספרו של איגנץ רייך, '''Beth-El : Ehrentempel verdienter ungarischer Israeliten''', [[בודפשט|פסט]] 1868, עמ' 192–193 בהערה; כאן מובא לפי תרגומה של חיה מרקוביץ, המובא במאמרו של שלמה יהודה שפיצר, '''לא היה כדוגמתו בקרב רבני תקופתנו''', בתוך: "עלי זיכרון: רשומות לתולדות אישים וקהילות", גיליון ג, עמ' ב-ה. בשינויים קלים מובא סדר יום זהה לזה אצל אברהם עובדיה (גוטסדינר), רבי עקיבא איגר, ירושלים תרצ"ח. "[[סיני (כתב עת)|סיני]]", כרך א', עמ' תקכג-תקכד.}}
 
=== פעילות ציבורית בפוזנא וסביבתה ===