ג'מאסין אל-ע'רבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: קישורים פנימיים |
מ ←היסטוריה: קישורים פנימיים |
||
שורה 45:
בסוף [[1947]], לאחר פינוי הכפר הסמוך [[סומייל]] מתושביו, היווה ג'מאסין אל-ע'רבי [[מובלעת]] ערבית יחידה בין תל אביב לרמת גן; הכפר הוקף ביישובים יהודיים וכל הדרכים אליו היו תחת פיקוח כוחות עבריים. כפי הנראה ננטש הכפר על ידי רבים מתושביו (ומפליטי סומייל שהשתכנו בו) בשל ה[[כיתור]]. בינואר [[1948]] הערבים המעטים שנותרו בכפר יזמו את נטישתו ופנו ל[[ההגנה|הגנה]], בבקשה שתקבל את השמירה עליו ותמנע בזיזתו בידי ערבים אחרים. היהודים ביקשו מהערבים שיחתמו על מסמך בו יכתב שהכפר נמסר לשמירתם מרצונם הטוב של הערבים, כדי למנוע אפשרות שיואשמו בגירוש הערבים, אך הערבים סירבו בטענה שחתימה כזאת תסכן את חייהם. אחרוני הערבים עזבו את המקום ללא הסכם, אך במגעים שנוהלו לאחר מכן, סוכם שהמקום ישמר גם ללא הסכם חתום. במהלך חודש פברואר 1948 כבר ישבו בכפר 170 עד 180 משפחות יהודיות.
ב-1948 שיכנה עיריית [[תל אביב]] בבתי הכפר פליטים יהודיים מאזורי הקרבות הסמוכים. עם הזמן הפך הכפר לשכונה מן המניין בעיר, שכונתה בשכונה שנקראה "[[גבעת עמל א']]" מצדו המערבי של [[דרך נמיר]] ובצדו המזרחי נקראה "[[גבעת עמל ב']]". הקרקע הועברה לרשות "[[מינהל מקרקעי ישראל]]" ועיריית תל אביב לפי [[חוק נכסי נפקדים]]. לאחר תום הקרבות ביקשה העירייה לפנות את התושבים מהשכונה ובשנת 1954 פנתה לבית המשפט בדרישה לפנות אותם כפולשים. בשנת 1961 ניתן פסק דין שאסר על העירייה לפנות את התושבים ללא מתן דיור חלופי ראוי.{{הערה|{{מעריב|יגאל לב|תושבי ג'מסין לא יפונו|1961/08/14|00205}}}}
בשנות ה-90 נהרסה
שרידי בתים מן הכפר נותרו בשני ריכוזים - האחד צפונית לדרך ההלכה, בין [[דרך נמיר]] ל[[נתיבי איילון]], והאחר בסביבת הרחובות אהבת ציון ואריה עקיבא.
==הערות שוליים==
| |||