מיכה – הבדלי גרסאות

 

בספר מיכה ניכר שהתנגדו למיכה ולא קיבלו את נבואותיו, וכנראה אף לעגו לו וביזו אותו: "אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן", אומר מיכה, וממשיך: "לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת" ({{תנ"ך|מיכה|ב|ו|קצר=כן|ללא=ספר}}). פירוש: האנשים להם מטיף מיכה "מטיפים"{{הערה|1=זהו משחק מילים בו עושה מיכה שימוש באותו שורש כמה פעמים ברצף במכוון.}} לו שלא להטיף להם, על פי דבריו, והוא נסוג בבושה. הוא ממשיך ואומר "לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר - וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה" ({{תנ"ך|מיכה|ב|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}).

 

לעומת זאת, בסיפור המסופר ב{{תנ"ך|ירמיהו|כו}} נראה שנבואתו של מיכה עשתה רושם כביר על שומעיה: כשירמיהו הוכיח את העם (שנים רבות אחרי מיכה), ורצו להוציא אותו להורג בשל כך, נזכרו זקני הארץ בנבואת מיכה ובחזרתו בתשובה של העם בעקבותיה: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 'מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 'כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת: צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר'; הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה?! הֲלֹא יָרֵא אֶת-ה', וַיְחַל אֶת-פְּנֵי ה' - וַיִּנָּחֶם ה' אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם'" ({{תנ"ך|ירמיהו|כו|יז|יט|קצר=כן}}). מכאן נראה בבירור, שקהל השומעים, ובראשו [[חזקיהו]] המלך, [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] בעקבות דברי מיכה. יתרה מזאת, חזרה בתשובה זו נזכרה שנים רבות לאחר מכך כמופת לנבואה מוצלחת. למעשה, זוהי הפעם היחידה בתנ"ך כולו שנביא מצוטט בספרו של נביא אחר. יש להעיר שנבואה זו מופיעה בשינויים קלים בספר מיכה עצמו ({{תנ"ך|מיכה|ג|יב|קצר=כן|ללא=ספר}}).