אדמונד לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פישוט קריאה לתבנית:NFC (תג) (דיון)
מאין תקציר עריכה
שורה 26:
 
לוי, יליד [[בצרה]] שב[[עיראק]], עלה לישראל עם משפחתו בגיל 10.
המשפחה השתקעה ב[[רמת גן]] והוא למד בתיכון "דביר". אביו אליהו היה פעיל ב[[תנועת החירותהחרות]] ועם מינויו לראש סניף התנועה ברמלה, עברה המשפחה לשם. אביו נבחר כראש עיריית [[רמלה]] ושימש בתפקיד בשנים 1971–1972 עד פטירתו.
לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד ב[[בית משפט השלום]] ברמלה ובמקביל למד משפטים ב[[השלוחה התל אביבית|שלוחה התל אביבית]] של [[האוניברסיטה העברית]]. הוא התקדם בתפקידיו בבית המשפט מ[[מחלק תה]] עד שהפך למזכיר הראשי של בית המשפט.
 
שורה 33:
מונה לשופט [[בית המשפט העליון]] במינוי בפועל בשנת 2000,{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-4953.pdf הודעה על מינוי שופט], ילקוט הפרסומים 4953}} וכשזה הסתיים, מונה במינוי של קבע באוגוסט [[2001]] יחד עם [[אילה פרוקצ'יה]].
 
ב-[[24 במרץ]] [[2008]] נבחר על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון לוועדה לבחירת שופטים במקומו של המשנה לנשיאה [[אליעזר ריבלין]].{{הערה|{{NFC||השופט אדמונד לוי מצטרף לוועדה לבחירת שופטים|157796|24 במרץ 2008}}}}.
 
לוי פרש לגמלאות בהגיעו לגיל 70, ב-[[11 באוקטובר]] [[2011]].
שורה 46:
ב-[[2015]], נוסדה עמותת "[[המסלול החדש]]" על שמו של לוי, המנוהלת באופן ייחודי על ידי סטודנטים מארבע האוניברסיטאות המלמדות משפטים בישראל ([[אוניברסיטת תל אביב]], [[האוניברסיטה העברית]], [[אוניברסיטת חיפה]] ו[[אוניברסיטת בר-אילן]]). פעילותה ההתנדבותית נעשית אל מול בני נוער בפריפריה ובקהילות רב-תרבותיות. "המסלול החדש" היא אחת משתי העמותות היחידות כיום בישראל, המוקדשות לזכר שופט שכיהן בבית המשפט העליון – קדם לה [[מרכז השופט חיים כהן]].{{הערה|[http://www.guidestar.org.il/he/organization/580621365 "המסלול החדש" ע"ש אדמונד לוי ז"ל (ע"ר)] באתר גיידסטאר, רשם העמותות}}
 
בנוסף, גם כן ב-2015, [[אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך|קרן אייסף]] הקימה מערך לחלוקת מלגות אקדמיות על שמו של לוי, עבור סטודנטים מצטיינים למשפטים המתגוררים בפריפריה.{{הערה|[http://www.isef.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות-%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%AAוכותרות/103-%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9Dניוזלטרים/%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%A8ניוזלטר-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8אוקטובר-2015/272-%D7%9E%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%99%D7%9Dמלגאים-%D7%91%D7%A6%D7%9E%D7%A8%D7%AAבצמרת מלגאים בצמרת - מפגש בן דורי של צמרת המשפט הישראלית, התקיים בטקס הענקת המלגות למצטייני קרן אייסף במשפטים, במסגרת אירוע לזכרו של שופט העליון אדמונד לוי] באתר קרן אייסף, 2016}}
 
בחודש אוקטובר 2017 ראה אור "ספר אדמונד לוי" בעריכת שופטי בית המשפט העליון [[אסתר חיות]], [[אליקים רובינשטיין]] ו[[יצחק עמית]] ושופט בית משפט השלום, ד"ר [[אוהד גורדון]]. הספר מורכב ממאמרים משפטיים העוסקים בפסיקתו של לוי בתחומי המשפט החוקתי וזכויות האדם והמשפט הפלילי.
שורה 52:
== פסקי דין וגישה משפטית ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 45699 Edmund Levi circle in Ramla.JPG|250px|ממוזער|שמאל|כיכר אדמונד לוי ברמלה]]
תחום התמחותו של השופט לוי היה ה[[משפט פלילי|המשפטמשפט הפלילי]]. בין היתר, כתב את פסק הדין בפרשת הסגרתו של [[זאב רוזנשטיין]] לארצות-הברית, בו הכיר ביכולת להסגיר אזרח ישראלי שהעבירות שביצע היו קשורות לשטחה של מדינה זרה.
 
בתחום המשפט הציבורי נחשב לוי לשופט "[[אקטיביזם שיפוטי|אקטיביסט]]", והיה מוכן להתערב בהחלטות שלטוניות ומינהליות (כולל חוקים של [[הכנסת]]), גם במקרים שבהם אין בית המשפט נוהג להתערב. הדבר הוביל לכתיבת דעות יחיד רבות מצדו. כך, לדוגמה, היה לוי השופט היחיד שפסק, בדעת מיעוט, שהחוק המקטין את קצבאות [[המוסד לביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] אינו חוקתי ודינו להתבטל. כן הצטרף לוי לפסק-הדין לפיו יש לבטל סעיף ב[[פקודת הנזיקין]], שפטר את המדינה מאחריות [[דיני נזיקין|נזיקית]] כלפי [[פלסטינים]] שנפגעו בפעולות צה"ל שלא במסגרת פעילות ביטחונית. לוי ישב בראש הרכב בג"ץ שפסל את החלטת [[שר הפנים]], [[מאיר שטרית]], לצמצם את מספר חברי מועצות הערים סמוך למערכת הבחירות המוניציפליות שהתקיימו בסוף שנת [[2008]].
שורה 71:
נכונותו של לוי להתערב בהחלטות שלטוניות בכלל, ובחוקים בפרט, באה לידי ביטוי בפרשת ההתנתקות.
 
בהחלטתו ביוני [[2005]] בעתירה שהוגשה ל[[בג"ץ]] נגד תוכנית ההתנתקות{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/610/016/a20/{{פס"ד עליון|05016610.a20.HTM |סוג=בג"ץ 1661/05 |עותר=המועצה האזורית חוף עזה ואח' נגד |משיב=כנסת ישראל ואח'], |ניתן ב-=9 ביוני 2005}}}} מצא עצמו לוי במיעוט כאשר ביקש לפסול את התוכנית כלא חוקתית. עוד במהלך הדיונים בעתירה ביקש לוי להוציא [[צו ביניים]] לעיכוב יישום התוכנית, ובפסק הדין עצמו קבע כי ההתנתקות כולה אינה חוקתית ופסק כי אם דעתו הייתה מתקבלת, היא הייתה בטלה ומבוטלת.
 
בין נימוקיו ציין לוי את הונאת הבוחרים שנעשתה בידי ראש הממשלה, שהתחייב במסע הבחירות שלא לסגת מ[[רצועת עזה]]. בנוסף ציטט בהרחבה רבה נימוקי פוליטיקאים ואנשי ביטחון שסברו כי התוכנית מסוכנת ודבריהם פורסמו בתצהיר לבית המשפט או בעיתונות. בעיקר הדגיש את זכותו של [[עם ישראל]] על [[ארץ ישראל]] בכללותה ולפיכך את היותה של התוכנית "שלילה של זכות יסוד שאין נעלה ממנה". השתמע ממנו שרק [[חוק יסוד]] יכול לפגוע בזכות זו. לוי דחה בתוקף את הטענה שהשמיעה המדינה לפיה על ה[[מתנחלים]] היה לצפות שישיבתם בשטח היא זמנית. על אף דבריו החריפים נגד התוכנית קרא לוי לציבור בסוף דבריו לציית לחוק ולהחלטת רוב חברי בית המשפט.
 
=== התבטאותו נגד שר המשפטים ===
בדעת מיעוט סבר שיש לפסול את החלטת היועץ המשפטי [[מני מזוז]] לחתום על [[עסקת טיעון]] עם הנשיא לשעבר משה קצב. בגוף פסק הדין הזכיר השופט לוי את יוזמות החקיקה שהוביל שר המשפטים [[דניאל פרידמן]] במטרה להפחית מכוחו של בית המשפט העליון, וטען כי הן "איום גס שמערכת המשפט טרם ידעה כמותו ואשר נועד ככל הנראה להשפיע על פסיקותיה".{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|שופט בג"ץ נגד שר המשפטים|701/781|26 בפברואר 2008|1|1}}}}. בהתייחסה לדברים אלה ולדברים חריפים נוספים, שהתייחסו לשר [[חיים רמון]], ושאותם כלל השופט לוי בדעת המיעוט שלו בפסק הדין בעניין עסקת הטיעון של משה קצב, כתבה בחוות-דעתה באותו העניין נשיאת בית המשפט העליון, [[דורית ביניש]], כי "איננה סבורה, שמקומם של אלה יכירם במסגרת פסק הדין".
 
=== בג"ץ בית הספר בעמנואל ===
שורה 83:
== הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון==
{{הפניה לערך מורחב|הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון}}
בינואר [[2012]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ועדה בראשות לוי לבחון נושאים הקשורים בתחום שטחי [[יהודה ושומרון]] וה[[התנחלויות]]. הוועדה מצאה כי השטחים אינם בבחינת "שטח כבוש" מאחר שלא הוחזקו בידי [[ירדן]] על פי הדין הבינלאומי ושההתנחלויות ביהודה ושומרון חוקיות גם על פי המשפט הבינלאומי. חלק נכבד מן הדו"ח עוסק בהזמת [[חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים|דו"ח טליה ששון]]. ממצאי הוועדה שנויים במחלוקת, כאשר [[ארגוני ימין פוליטי בישראל|חוגי ימין]] תומכים בהם ו[[שמאל פוליטי בישראל|חוגי שמאל]] מתנגדים.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון, תומר זרחין|ועדת המאחזים: ישראל אינה כוח כובש בגדה, יש להכשיר את הבנייה|1.1751505|9 ביולי 2012}}}}
 
==לקריאה נוספת==
שורה 93:
* {{nrg|נאווה צוריאל|שופט המעברות|949/858|26 ביוני 2005|1|}}
* {{הארץ|יובל יועז|השופט לוי: לבד בקרב על הרחבת הזכות לקיום בכבוד|1.1558878|28 באפריל 2006}}
* {{צ-מאמר|מחבר=[[חיים משגב]], [|קישור=http://haim-misgav.co.il/he/Publications_details.asp?pid=78 |שם=אדמונד לוי: אחרית דבר],|כתב עת=[[נתיב (כתב עת)|נתיב]],|כרך=4–5 (105–106)|שנת הוצאה=ספטמבר 2006|עמ=19–20}}
* {{גלובס|יובל יועז|וצדק לכול: מיהו אדמונד לוי, השופט שהלך עד הסוף בפרשת עמנואל|1000574006|14 ביולי 2010}}
 
שורה 101:
* {{ynet|ירון דרוקמן|הלך לעולמו שופט העליון לשעבר אדמונד לוי|4497895|11 במרץ 2014}}
* {{ynet|אביאל מגנזי ואטילה שומפלבי|נפרדים מאדמונד לוי: 'רגיש, נועז, ישר כסרגל'|4497919|12 במרץ 2014}}
* {{כלכליסט|משה גורלי|אדמונד לוי - השופט ה"אאוטסיידר"|3626444|12 במרץ 2014}}
* {{קישור כללי|הכותב=אורי ישראל פז, [|כתובת=http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4514965 |כותרת=נשיא ביהמ"ש העליון ספד לאדמונד לוי: "שופט חד, מדויק ומלא חמלה"], באתר "|אתר=תקדין", |תאריך=13 במרץ 2014}}
* {{הארץ|אביגדור פלדמן|אדמונד לוי לא היה בברנז'ה|1.2268945|13 במרץ 2014}}
* {{הארץ|אייל גרוס|השופט אדמונד לוי: אקטיביסט משמאל, אקטיביסט מימין|1.2269750|13 במרץ 2014}}