יחסי אלג'יריה–צרפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏דת: תמונה
שורה 55:
[[קובץ:Our Lady of Africa - Juin 10, 1916.jpg|220px|ממוזער|קתדרלת נוטרדאם דה אפריקה {{אנ|Notre-Dame d'Afrique}}]]
לאימפריאליזם נלווה גם מניע דתי. מאירופה יצאו לאלג'יריה מיסיונרים רבים אשר ביקשו להטביל לנצרות את יושביה, בעיקר עובדי האלילים. בנוסף, בתקופת השלטון הצרפתי שימשה הנצרות ככלי להתבוללות. חלק מהמיסיונרים יצאו ביוזמתם והאחרים יצאו בשליחות המדינה. אמנם הנצרות נכנסה לראשונה לאלג'יריה עוד בימי האימפריה הרומית, אך היא התבססה מחדש עם בוא הצרפתים והקמת הדיוקסיה של אלג'יר ב-1838. המתיישבים הצרפתים ניסו להמיר את דתם האוכלוסייה המוסלמית לנצרות כמודל של מודרניזציה. במקביל התקיימה אפליה מעמדית על רקע דתי. חוקים נקבעו כדי לבסס את זכויות האלג'יראים בהתבסס על זהותם הדתית. כך צו כרמייה משנת 1870 נתן אזרחות מלאה לתושבי אלג'יריה בתנאי שהיו נוצרים או יהודים. רוב תושבי אלג'יריה, אשר היו מוסלמים, לא זכו למעמד זה. למרות זאת, מעטים המוסלמים באלג'יריה אשר המירו את דתם בעקבות צו כרמייה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=J. B. Brain|כותרת=Catholic beginnings in Natal and beyond|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=12gRAQAAIAAJ&q|תאריך=[[1975]]|עמודים=26|שפה=אנגלית}}}}. עם התרחבות האוכלוסייה הנוצרית השתנתה החלוקה המנהלתית במדינה והיא חולקה לארכידיוקסיה של אלג'יר או לאחת משלושת הדיוקסיות האחרות: הדיוקסיה של לאגוואט, הדיוקסיה של אוראן או הדיוקסיה של קונסטנטין{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר דארסי פונטיין|כותרת=Decolonizing Christianity: Religion and the End of Empire in France and Algeria|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=059ODAAAQBAJ|תאריך=[[2016]]|עמודים=62|מידע נוסף=[[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']]|שפה=אנגלית}}}}. בשיאה, הקהילה הנוצרית באלג'יריה מנתה כמיליון תושבים קתולים. למרות שהנוצרים הם מיעוט דתי באלג'יריה, כנסיות שנבנו במהלך השלטון צרפתי עומדות על תילן עד היום.
[[קובץ:4 juin 1916.jpg|220px|ממוזער|המדרסה של אלג'יר, 1916]]
 
הצרפתים לא קיבלו את התנהלות המשפטית בתחומי המעמד האישי של יושבי אלג'יריה המוסלמים. ההלכות הדתיות-מוסלמיות עמדו בסתירה לרוח [[המהפכה הצרפתית]] ובהתאם לכך לחוקי צרפת, אשר מחייבים את כל אזרחיה. למרות שנפוליאון השלישי אפשר בשנת 1865 לתושבי אלג'יריה המוסלמים לקבל אזרחות צרפתית, על המבקשים היה לקבל את מלוא הסמכות המשפטית הצרפתית, לרבות חוקים המשפיעים על נישואין ועל ירושה, ובכך לדחות את סמכות בתי הדין הדתיים. למעשה, פירוש הדבר שמוסלמי שהתארזח נאלץ לוותר על כמה מערכי הדת שלו כדי להפוך לאזרח צרפתי. מצב זה עורר תרעומת מצד המוסלמים, שהרי הדרך היחידה שלהם לקבל שוויון פוליטי נתפסה ככפירה באסלאם. ובתוך כך, ומתוך תחושת עליונות תרבותית על תושבי אלג'יריה המוסלמים, הצרפתים החלו לפגוע במוסדות הדת המוסלמיים. [[מסגד]]ים נסגרו על ידי שלטונות צרפת ולעתים אלו אף הפכו ל[[כנסייה|כנסיות]]. כמו כן הצרפתיים פגעו גם במנהיגים הדתיים המקומיים וצמצמו את סמכויותיהם. הם צמצמו את סמכויות בתי הדין השרעיים. כך, בשונה מבעבר, ניתנה להם הסמכות לטפל ענייני אישות בלבד. נכסי ה[[ווקף]] הופקעו מידי ה[[עולמא]] וניהולם הועבר לפקידים צרפתים, אשר לא פעם חילקו אותם בין המתיישבים האירופאיים. פגיעת השלטון הצרפתי באסלאם הייתה אחת הסיבות להתעוררות הלאומית באלג'יריה ובדומה, גם במדינות נוספות בצפון אפריקה.