חומות ירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 100:
===החומה האיובית===
[[קובץ:Ayyubid_tower_jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי מגדל איובי בפינה הדרומית-מערבית של החומה]]
חומת ירושלים זכתה לאחר מכן לעדנה לזמן קצר: [[אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא|אלמָלִכּ אלמֻעָטְ'ם עיסָא]], אחיינו של צלאח א-דין שמוּנָה למושל ירושלים, הורה על בנייתה מחדש של חומת העיר.{{הערה|1=[[יהושע פראוור]], '''ספר ירושלים, התקופה הצלבנית והאיובית''', עמ' 13.}} הבנאים הקימו מגדלי שמירה גדולים ומבוצרים היטב לאורך תוואי החומה המערבית והדרומית, אך נראה שלא הספיקו לחבר ביניהם בחומה: כאשר הפך ל[[סולטאן]], בשנת [[1219]], הודיע לפתע אלמָלִכּ אלמֻעָטְ'ם עיסָא על הריסת הביצורים, בהתאם למדיניות דודו, כדי למנוע התקפה והתבססות צלבנית בארץ.{{הערה|1={{קתדרה|[[משה שרון]]|ערי ארץ-ישראל תחת שלטון האסלאם|40.5|40, יולי 1986, עמ' 110}}}}
הסולטאן החל אפוא בהחרבה שיטתית של ביצורי ירושלים.{{הערה|1=ראו: [[מסע הצלב השישי]].}} אך בשטח נותרו עד היום נדבכיהם התחתונים של רוב המגדלים שנבנו על ידי פועליו בעיר. ניתן לראותם, למשל, ב[[כיכר צה"ל]], במגדל המכונה בטעות [[מגדל טנקרד]]; ב[[שער יפו]] בקטע [[מגדל דוד|המצודה]] הפונה אל הכביש, ולאורך כל תוואי החומה הדרומית של העיר העתיקה. בהר ציון, בפינת החומה הדרומית-מערבית הצופה אל [[משכנות שאננים]], ניצבים שרידיו של מגדל איובי גדול ממדים, שבו נתגלתה כתובת ב[[ערבית]], המנציחה את בניית המגדל על ידי אלמָלִכּ אלמֻעָטְ'ם עיסָא בשנת 1212. הכתובת נחקקה על גבי אבן סתותה מהתקופה ההרודיאנית שנלקחה מ[[הר הבית]], כמו אבנים רבות אחרות, לצורך בניית המגדל.{{הערה|1=הכתובת אצל: דן בהט, '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 101.}} המגדל שהשתמר באופן המרשים ביותר הוא זה המזוהה בטעות כ[[שער הבורסקאים]] ליד [[שער האשפות]]. במגדל זה ניתן לראות את חלונות ההגנה ו[[חרך ירי|חרכי הירי]] המקוריים. כן השתמרו יפה קירותיו של שער ציון האיובי בתחומי [[גן התקומה]], ובהם חרכי ירי ומעט מ[[קמרון (אדריכלות)|קמרונות]] ה[[גג]].
| |||