אסטרונומיית חובבים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) ←פעילויות חובבים: תקלדה וניסוח |
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6:
==תולדות התחביב==
עם הולדת ה[[ספקטרוסקופיה]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החל להיווצר פער, שמאז רק הולך וגדל, בין צפייה בשמים לצורך הנאה, לבין איסוף הנתונים הקפדני הדרוש למחקר. במחצית [[המאה ה-19|המאה ה -19]] [[טלסקופ]]ים המשמשים למחקר גדלו לממדים ולעלות שנמצאו הרחק מעבר ליכולתו של חובב.
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] מגמה זו המשיכה, ולרשימת הפערים בין החובב למקצוען התווסף גוף ידע עצום ומורכב שדרש רמה [[אקדמיה|אקדמית]] של [[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]]. חובבים התמקדו בתצפיות במכשור פשוט יחסית, ולעתים קרובות חלק ניכר מהתחביב היה ייצור המכשירים עצמם. פעילות נוספת, שנבעה ממסורת הניווט הימי האסטרונומי, הייתה הדרכת קבוצות נוער להתמצאות באמצעות מיקום [[השמש]] וה[[כוכב]]ים. לקראת סוף המאה ה-20 ירדו מחירי הציוד הדרוש במידה ניכרת, מה שאפשר לאנשים רבים יותר לעסוק בתחביב.
שורה 43:
[[קובץ:Amateur astronomy in israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חובבת אסטרונומיה על רקע [[טלסקופ]] [[דובסוני]]. סוג זה של טלסקופ נמצא בשימוש חובבים בעיקר.]]
ציוד החובב שונה מאד מציוד האסטרונום המקצועי. להבדיל מהמקצוען, מארסנל החובב נעדרים מכשירי מדידה כמעט לגמרי. כמו כן ישנו ציוד שנועד לתצפית בעין בלבד, כמו [[טלסקופ
חובב האסטרונומיה יכול להסתפק במעט ציוד שעלותו נמוכה, או להפליג בהוצאות ובהתמקצעות ללא גבול הנראה לעין. חלק מהקסם שבתחביב הוא האפשרות "להתחיל בקטן", מבלי להנזק מהימנעות מציוד יקר וקשה לתפעול.
| |||