לשון חז"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאקדמון |
|||
שורה 68:
עם השנים הוכיחו חוקרי לשון חז"ל שיש בה מאפיינים לשוניים מקבילים ואף קודמים ללשון המקרא. דעה אחת גורסת, כי לשון חז"ל מייצגת ניב מקביל ללשון המקרא, שהיה קיים בעברית מראשיתה ([[חיים רבין]], [[יחזקאל קוטשר]]).{{הערה|יחזקאל קוטשר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/lashon-2.htm לשון המשנה והתלמוד - ארמית של התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי], מחניים נ"ו, דעת}} משערים שהניב היה קיים כשפה מדוברת, ולכן אין לו ביטוי במקרא; ורק בתקופת חז"ל הוא נכנס ללשון הספרות והיה לשפה שבה נכתבו המשנה, התלמודים והמדרשים. ניתן למצוא מאפיינים של לשון חז"ל אף בכתובות מתקופת המקרא. כך למשל, נפוצות בכתובות חילופי [[ב]]-[[פ]], צורת העבר הנסתרת "הָיָת" (קיימת מעט במקרא ונפוצה מאוד בחז"ל), ואחרות.
דעות אחרות ([[משה צבי סגל]]) גורסות, כי מדובר בהתפתחות טבעית של השפה העברית, שיש בה השפעות ניכרות של שפות שבאו במגע עם העברית בתקופות מאוחרות, כגון [[ארמית]] ו[[יוונית]]{{הערה|משה צבי סגל, [
===לשון חז"ל כשפה מדוברת===
שורה 88:
בתוך לשון חז"ל מבחינים בשלוש תקופות משנה:
===משנה ראשונה===
:בתוך ה[[משנה]] אפשר לזהות בבירור משניות שהן קדומות מצד תוכנן ולשונן. מתארכים את המשניות האלה לזמן שבו [[בית המקדש השני]] היה קיים, כלומר, לפני שנת [[70]] לספירה. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות לבית המקדש (למשל: [[מסכת תמיד]] ו[[מסכת מידות]]). מצד הלשון יש להן מאפיינים מובהקים, וניכרת בהן קירבה רבה ל[[לשון המקרא]]. זיהוי "תקופה" זו שנוי במחלוקת. ייתכן שהקרבה ללשון המקרא היא תוצאה של ארכאיזם ולא של רובד לשון מקורי. אחרת, לא ברור כיצד מאפיינים של לשון התנאים קיימים אף לפניה{{הערה|משה בר-אשר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher03.pdf לשון חכמים -דברי מבוא], [[אקדמון]], האוניברסיטה העברית, ירושלים, התשנ"ב, עמ' 662–663}}.
===לשון ה[[תנאים]] (לשון חכמים א)===
| |||