לזר קגנוביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תעשיי\1, ברית המועצות
שורה 16:
אחד הגורמים המרכזיים בעמידת הצבא האדום מול כוחות גרמניה הנאצית, הייתה ההצלחה בפינוי התעשייה הצבאית מהשטחים שצבא גרמניה כבש עד שלהי 1941. כ-80 אחוז מתעשייה זו הייתה ממוקמת בשטחי ברית המועצות אותם כבשה גרמניה וחלקה הגדול פונה. האיש המרכזי שהיה אחראי להצלחה זו היה הקומיסר העממי לתחבורה ברוסיה לזר קגנוביץ.
 
מאוקראינה פונו 419 מפעלי תעשיהתעשייה, תחנות חשמל ועוד, ביניהם מפעלים ענקיים בהם עבדו אלפי פועלים. הפינוי הקיף גם את מפעלי התעשייה מאזורי מוסקבה ולנינגרד. בסך הכל פונו בחודשי יולי – נובמבר 1941, 1523 מפעלי תעשיהתעשייה, מהם 1360 מפעלי תעשייה צבאית. מפעלים אלה פונו ברובם לאזורי הוולגה, להרי אורל, לסיביר ולאסיה התיכונה.
 
היקף הפינוי של הציוד והאנשים הצריך 5.1 מיליונים של קרונות רכבת. כ- 12 מיליון אנשים פונו עד סוף 1941, מספר זה כולל גם מאות אלפי מפונים ממוסקבה ולנינגרד. בזכות הפינוי, הצליחו יהודים רבים לעזוב את השטח שנכבש על ידי ה[[נאצים]] ולהינצל מ[[השואה|ציפורני מכונת ההשמדה הנאצית]].
שורה 24:
== סוף דרכו בהנהגה הסובייטית ==
 
בשנת 1949 עבר גל אנטישמיות נגד היהודים בבריה"מבברית המועצות, הנקוו"ד החל לרדוף פעילים יהודיים בכל הדרגים. גם קגנוביץ לא ניצל מגל זה, אבל עדיין היה חבר בפוליטביורו הסובייטי. הנקו"ד שקל לחקור את קגנוביץ, אבל סטלין סירב לכך.
 
לאחר מותו של סטלין היה חבר הקבוצה שעמדה בראשות המפלגה הקומוניסטית, אך כשנבחר חרושצ'וב למזכיר הכללי, בשנת 1957, הודח לזרוביץ והואשם בחברות בקבוצה אנטי-מפלגתית.