קבר הרמב"ם – הבדלי גרסאות

מקורות רבים החל מסמוך לאחר זמן פטירתו של הרמב"ם, מזכירים את קבורתו ואת קברו ב[[טבריה]]{{הערה|ראה גם איגרות הרמב"ם, הוצאת שילת, עמ' תקעח, שהרמב"ם שיבח את ההולכים ליקבר בארץ ישראל, ובהערה מדברי אל קיפטי}}. הראשון הוא המלומד והסופר המצרי [[ג'מאל אלדין אלקיפטי]] {{אנ|Al-Qifti}}, בספרו 'תאריך אל חכמא'{{הערה|מהדורת ליפרט, עמ' 319}} לתולדות חכמי הרפואה, שנכתב בשנת [[1225]], שם הוא כותב בתוך תולדות הרמב"ם{{הערה|אם כי הוא כותב על הרמב"ם גם דברים שגויים בעליל, כמו סיפור ההתאסלמות של הרמב"ם ועוד, אך אין סיבה להניח שהמציא את מקום קבורת הרמב"ם בטבריה, וזאת כ-20 שנים בלבד לאחר פטירתו}}, על כך שהוא {{ציטוטון|ציווה לבאים אחריו לשאתו לים טבריה ולקברו שם, כי רצה להיות בין קברי ישראל וגדוליהם, וככה עשו לו}}. גם בחיבורים של נוסעים רבים מאותה תקופה כמו בחיבור "סימני הקברות" שנתחבר לפני שנת [[1260]] על ידי רבי [[יעקב השליח]]{{הערה|נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21981&st=&pgnum=60 עמוד 51]}}, וכן בשני החיבורים הקרובים זה לזה - קינת "קברי אבות" והחיבור "קבלת צדיקי ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21981&st=&pgnum=91 עמוד 84]}} שנתחברו ככל הנראה בסוף המאה ה-13{{הערה|ראה [[אלחנן ריינר]], "עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1099 - 1517", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ח, עמוד 245-246 ובהערה 90 שם}}, כמו גם בשני חיבורים נוספים הקרובים זה לזה - חיבור "אלה המסעות" והחיבור "תוצאות ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל [[אברהם יערי]], מסעות ארץ ישראל, תל אביב 1946, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&st=&pgnum=91 עמוד 92]}} לתלמיד הרמב"ן מתחילת המאה ה-14, מזכירים כולם את קבר הרמב"ם בטבריה. גם העובדה שבשלהי [[המאה ה-13]] נערכו על קברו של הרמב"ם בטבריה טקסי החרמות ונידויים נגד ספריו השנויים במחלוקת (כגון [[מורה הנבוכים]]).{{הערה|1=[[מיכאל איש שלום]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36848&pgnum=71 מקומות קדושים, עמוד 71]}} וכן הימצאות קבר נכדו, רבי [[דוד הנגיד נכד הרמב"ם|דוד הנגיד]], בסמוך למקום המיוחס לקבורת הרמב"ם, תומכות בכך. ישראל הרצברג כותב בספרו המחקרי על קברי הצדיקים בגליל: "אין חולק שהרמב"ם קבור בטבריה על אף שנפטר במצרים ויתכןוייתכן שאף בתחילה נקבר שם.....שמואל ב"ר שמשון שביקר בטבריה חמש שנים לאחר פטירת הרמב"ם, לא מזכירו בטבריה, ואולי רק לאחר תקופה זו הועבר לטבריה ממצרים וכפי שמעיד ר' יוסף סמברי איש מצרים "וקברו אותו בבית המדרש שלו...במצרים, ומשם הוליכו אותו לארץ ישראל וקברוהו ב[[טבריה]]".