שטר הון – הבדלי גרסאות

תכונות אלו של שטר ההון שימושיות בעיקר עבור תאגידים שהם [[בנק]]ים ומוסדות פיננסיים אחרים. בנקים מנפיקים שטרי הון על מנת לעמוד בדרישות של [[הלימות ההון]].{{הערה|[[מירב ארלוזורוב]] "[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=80079 הסיבות שמאחורי הנפקות שטרי ההון של הבנקים]" '''גלובס''' 27.09.1998.}} דרישות אלו מיועדות לשמר את יציבותם הפיננסית של הבנקים, על ידי הקפדה על יחס מינימלי, לכל הפחות, בין "הון" הבנק (המורכב מההון העצמי במובנו החשבונאי והמשפטי ומרכיבים "דמויי הון עצמי", לרבות התמורה בגין שטרי הון) לבין סך המאזן שלו. כך, שטרי הון מונפקים במטרה לקיים את הוראות משטר בזל (The Basel Accords), לרבות [[בזל 2]], הקובע מערך מדוקדק של הנחיות לפיהן אמורים בנקים לנהל את מבנה ההון שלהם. התמורה המתקבלת בגין שטרי הון נכללת ברבדים (tiers) הנמוכים של הון הבנק, אשר השאיפה הרגולטורית היא להרחיבם ככל האפשר. עבור הבנקים, הגדלת ה"הון" באמצעות שטרי הון עדיפה על פני הגדלתו באמצעות הנפקת מניות, שכן בדרך הראשונה נמנע דילולם של בעלי המניות הנוכחיים, הן בזכויות הכלכליות (לרבות [[דיווידנד]]) והן בזכויות הממשליות (לרבות ההצבעה ב[[אסיפהאספה כללית|אסיפהאספה הכללית]]).