זכור אב – הבדלי גרסאות

על פי ההלכה, החל מתפילת מוסף של [[שמיני עצרת]] יש להתחיל לומר בתפילה [[משיב הרוח ומוריד הגשם]], כי אז מתחילה עונת ה[[גשם|גשמים]].{{הערה|{{משנה|תענית|א|ב}}}} בשל כך, התפתח מנהג לומר בתפילה זו תפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה. הפייטנים חיברו לתפילה זו פיוטים רבים העוסקים במים ובגשם. ואחד הבולטים שבהם הוא רבי [[אלעזר בירבי קליר]] (חי ב[[ארץ ישראל]] ב{{ה[[המאה השישית|מאה השישית}}]]), שחיבר מערכת ארוכה של פיוטים לתפילת גשם. פיוט זה הוא הפיוט האחרון במערכת זו, אך כאמור כנראה לא חובר על ידי הקליר עצמו, אלא נוסף לפיוטיו על ידי פייטן מאוחר יותר שאיננו יודעים את שמו.

במקור, הפיוט מיועד, יחד עם שאר פיוטי תפילת גשם, ל[[חזרת הש"ץ]] של מוסף, בברכה השניההשנייה ("מחיה המתים") בה בדרך כלל מזכירים [[משיב הרוח ומוריד הגשם]]. לאחר [[עלייה לארץ|עלייתם לארץ]] של [[פרושים (היישוב הישן)|תלמידי הגר"א]], הם אימצו את מנהג ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] לומר תפילת גשם לפני מוסף במקום באמצע חזרת הש"ץ, והנהיגו לומר רק את הפיוט הזה לפני [[תפילת עמידה]] של מוסף. כך נהוג בקהילות רבות כיום (בעיקר ב[[נוסח אשכנז]]). בקהילות אחרות נהוג עדיין לומר את הפיוט בתוך חזרת הש"ץ, אך לרוב ומרים רק את הפיוט הזה, ולא את כל המערכת של הקליר.

==הערות שוליםשוליים==