ויקיפדיה

המועצה לאקדמאים בסיכון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1תוארי, \1ייעוץ, ארגו\1, ארצות הברית, על ידי, גויס\1, פיזיק, אידאולוג, \1ווינה, תאור\1, \1על ידי, אורניום מדולדל, חויב, פרויקט
שורה 1:
{{לשכתב|ויקיזציה|נושא=מדינות אירופה}}
'''המועצה לאקדמאים בסיכון ''' (Council for At-Risk  - CARA Academics) היא אירגוןארגון צדקה [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] המוקדש לסיוע לאקדמאים הנמצאים בסכנה מיידית, כאלה שנאלצו לצאת לגלות, ועוד רבים אשר בחרו להישאר בארצות מוצאם למרות שבפניהם סיכונים חמורים. האירגוןהארגון תומך גם במוסדות להשכלה גבוהה אשר המשך עבודתם נמצא בסיכון או מופרע. האירגוןהארגון מציע לאקדמאים גם תמיכה כלכלית להמשך עבודתם ומחקרם, וגם תמיכה לוגיסטית ע"יעל ידי סיוע לחוקרים לעבור למוסדות להשכלה גבוהה בארצות אחרות או על- ידי סיוע בארץ המוצא שלהם.
 
האירגוןהארגון נוסד בשנת [[1933]] תחת השם ה'''מועצה לסיוע אקדמי '''(AAC - Academic Assistance Council), כדי לסייע אקדמאים שנאלצו לברוח מפני [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]]. בשנת [[1936]] התגבש האירגוןהארגון וגם שינה את שמו ל'''חברה להגנת המדע והלמידה''' (SPSL). ב-[[1999]] שונה השם ל'''מועצה לעזרת פליטים אקדמאים''' (CARA). השם הנוכחי נקבע בשנת [[2014]].{{הערה|{{citation|title=CARA: Our History|url=http://www.cara.ngo/who-we-are/our-history/|publisher=CARA|accessdate=22 August 2015}}}} משרדי הארגון נמצאים כיום על השטחים של אוניברסיטת סאות'בנק ב[[לונדון]], והוא ממשיך לספק תמיכה לאקדמאים הנמצאים בסכנה.
 
== היסטוריה ==
[[קובץ:Sir_W.H._Beveridge,_head-and-shoulders_portrait,_facing_left.jpg|ממוזער|וויליאם בוורידג'  - William Beveridge]]
המועצה לסיוע אקדמי (AAC){{הערה|[http://www.nature.com/nature/journal/v158/n4003/abs/158092c0.html Society for the Protection of Science and Learning] ''Nature''}} נוסדה באפריל 1933 על ידי [[ויליאם בוורידג'|ויליאם בוורידג]]. בעודו בדרך ל[[וינהווינה]] למד על הפיטורים של מספר פרופסורים מובילים מאוניברסיטאות גרמניות על רקע גזעי ו/או פוליטי, והחליט להשיק מבצע הצלה עבור מספר גדל והולך של אקדמאים עקורים. בשובו לבריטניה החל בוורידג' לגייס את תמיכתם של אנשי אקדמיה בולטים.
 
ב-[[22 במאי]] 1933 פורסמה הצהרת יסוד{{הערה|http://cara.ngo/wp-content/uploads/2015/06/Cara-Founding-Statement.pdf}}  של האירגוןהארגון והופצה באוניברסיטאות הבריטיות, ובין פוליטיקאים ונדבנים. קריאת הגיוס הראשונית התמקדה בצורך לתמיכה מעשית, סיוע למדענים שנמלטים מרדיפות והעברתם לאוניברסיטאות הבריטיות, ובכוונה נמנעה מכל סוג של ביטוי פוליטי.
 
המועצה מנתה בתחילתה 41 נשים וגברים שהיו פעילים בעולם האינטלקטואלי הבריטי.{{הערה|{{cite journal|title=ACADEMIC ASSISTANCE COUNCIL: AID FOR DISPLACED GREMAN PREFESSORS|journal=Br Med J|volume=1|pages=974|pmc=2368638|pmid=20777582}}}} אסתר ("טס") סימפסון 'האיומה' מונתה למנהלת,{{הערה|http://www.cara.ngo/who-we-are/our-history/}}{{הערה|BBC Radio 4, "Miss Simpson's Children", broadcast 12 May 2017: http://www.bbc.co.uk/programmes/b08pgm4b.}} והמשרדים הוענקו על ידי [[החברה המלכותית]]. זוכה פרס נובל הכימאי והפיזיקאי [[ארנסט רתרפורד|לורד Rutherford]] נבחר כנשיא הראשון. מדען זוכה פרס נובל אחר ונציג פרלמנט מאוניברסיטת קיימברידג', [[ארצ'יבלד היל]], הפך להיות סגן הנשיא. המועצה כללה את [[John Scott Haldane|ג 'יי. אס. הלדן]] ו [[פרדריק גואולנד הופקינס|סר פרדריק גואולנד הופקינס]], לורד Rayleigh, [[ויליאם הנרי בראג|סר ויליאם הנרי בראג]].
 
עשרת אלפים איש השתתפו באוקטובר 1933 באירוע ב[[אלברט הול]] שאורגן על ידי מספר ארגונים, כולל AAC. [[אלברט איינשטיין]], בהרצאה הציבורית האחרונה שלו באירופה לפני צאתו לארה"בלארצות הברית, דיבר על חשיבות ה[[חופש אקדמי|חופש האקדמי]]. בנאומו עודד איינשטיין את הקהל "לעמוד מול הכוחות אשר מאיימים לדכא את החרות הרוחנית ואת חופש הפרט", ודיבר על החובה שלנו "לטפח את מה שהוא נצחי והיקר ביותר בין החזקות שלנו".
 
בשנת 1936 שינתה המועצה את שמה מ AAC ל'החברה להגנת המדע והלמידה' (SPSL -Society for Protection of Science and Learning). שינוי שם זה הביא לידי ביטוי התפתחות אידיאולוגיתאידאולוגית בראיית תפקידו של היארגון: מסיוע לפרטים אקדמאים, להגנה על החופש האקדמי עצמו. אלפי אקדמאים נעזרו ב-SPSL במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. ששה עשר אקדמאים שזכו בסיוע קיבלו [[פרס נובל]], שמונה עשר קיבלו תאריתוארי אצולה, ומעל מאה נבחרו ל[[האקדמיה הבריטית|אקדמיה הבריטית]] או ל[[החברה המלכותית|חברה המלכותית]]. ראו לציין בעיקר את [[לודוויג גוטמן]] שייסד את המשחקים [[המשחקים הפאראלימפיים|הפאראלימפיים]]; [[מקס בורן]] שהיה חלוץ של [[מכניקת הקוונטים]] ואחד הפיזיקאים הבולטים ביותר בין המתנגדים לפיתוח נשק גרעיני, ו[[ארנסט בוריס צ'יין]] שלקח חלק מרכזי בפיתוח של [[פניצילין|הפניצילין]].
 
הפעילות של SPSL נמשכה גם אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. בוורידג הסביר מאוחר יותר במאמרו על ה''הגנה של החרות ללמוד'' (1959) איך "למרות שהיטלר מת, חוסר הסובלנות ממשיך להתקיים", ו"הצרכים הנמשכים כמו משברים עתידיים אפשריים הופכים את שירותי האגודה הכרחיים כמו פעם, באירופה וברחבי העולם".
שורה 26:
* סר [[וולטר בודמר]], גנטיקאי בולט ומי שגם תרם רבות להנגשה של המדע לציבורים רחבים.
* [[הרמן בונדי|סר הרמן בונדי]], מתמטיקאי שעזר לפתח את המכ"ם והשפיע על תאוריית היחסות, שימש מדען ראשי בשתי ממשלות, וראש הקולג' ע"ש צ'רצ'יל, אוניברסיטת קיימברידג'.
* [[מקס בורן]], פיסיקאיפיזיקאי ומתמטיקאי, הפך לפרופסור לפילוסופיה של מדעי הטבע באוניברסיטת אדינבורו, וזכה בפרס נובל בשנת 1954 בזכות עבודתו במכניקה קוונטית.
* סר [[ארנסט בוריס צ'יין]] זכה בפרס נובל בשנת 1945 על עבודתו בפיתוח השימוש בפניצילין.
* סר אלטון ג'פרי, היסטוריון ופילוסוף, עזר לקדם את ההבנה של ממשלת טיודור.
שורה 32:
* [[לודוויג גוטמן|סר לודוויג גוטמן]] נוירולוג ונוירוכירורג,נעזר ב SPSL כדי להגר עם משפחתו מגרמניה הנאצית ב-1939. המועצה ניהלה משא ומתן עם [[משרד הפנים (בריטניה)|משרד הפנים]] בשמם, ותרמה סכום של £250 (שווה ערך ל-10,000 £ בכסף של היום), ועזרה להם להתבסס באוקספורד. כאן הם נשארו בביתו של הלורד לינזי,המאסטר של ב[[בייליול קולג']].{{הערה|Interview with Eva Loeffler, daughter of Ludwig Guttmann: http://www.mandevillelegacy.org.uk/documents/Eva_Loeffler_full_interview.pdf}} גוטמן יסד את המרכז הלאומי לפציעות חוט השדרה בבית החולים בסטוק מנדוויל בו גרם למהפכה בטיפול בפציעות אלה, וייסד את מה שיהפוך בהמשך ל[[המשחקים הפאראלימפיים|משחקים הפאראלימפיים]].
* [[Peter Hirsch|סר פיטר הירש]] קידם את חקר החומרים במדע ובהנדסה באוניברסיטת אוקספורד.
* סר אוטו קאהן-פרוינד היה דמות מובילה בתיאוריהבתאוריה ובמעשה של משפט העבודה.
* [[ברנרד כץ|סר ברנרד כץ]] זכה בפרס נובל בשנת 1950 בזכות מחקרו על מנגנון השחרור של נוירוטרנסמיטורים ב[[סינפסה]] עצב-שריר.
* סר [[האנס קורנברג]] חקר את הפיקוח על מעבר פחמימות דרך קרום התא של מיקרו-אורגניזמים, וייעץ לפרלמנט בנושאי מדע וטכנולוגיה.
* [[הנס אדולף קרבס|סר האנס קרבס]] זכה בפרס נובל בשנת 1953 על חלקו במחקר שפענח את הרצף המורכב של התגובות הביוכימיות בחילוף החומרים הנקרא כיום על שמו 'מעגל קרבס' .
* [[Claus Moser|סר קלאוס מוזר]], סטטיסטיקאי בולט, ניהל את הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה ושימש סגן הנשיא של אוניברסיטת אוקספורד.
* סר רודולף פיירלס לימד פיזיקה תיאורטיתתאורטית בברמינגהאם ואוקספורד, היה מעורב גם בפיתוח נשק אטומי וכן בתנועה נגד הפצתו. 
* [[מקס פרוץ]] זכה בפרס נובל בכימיה ב-1962 בזכות חלקו במחקר של מבנה ההמוגלובין אשר הוסיף להבנתנו את מחלות הדם.
* [[Nikolaus Pevsner|סר ניקולאוס פבזנר]] הביא נקודת מבט חדשה על המורשת הארכיטקטונית של בריטניה לחוקרים בתחום ולציבור הרחב.
שורה 45:
 
== ממשל וארגון ==
לקארה [http://www.academic-refugees.org/council-of-management.asp מועצת מ]נהלים המונה עשרים וחמישה חברים המגוייסיםהמגויסים בעיקר מעולם האקדמיה. מועצת המנהלים מתכנסת פעמיים בשנה, בעוד שהוועדה לכספים ומטרות כלליות של המועצה מתכנסת לפחות אחת לרבעון.
 
== העבודה הנוכחית ==
קארה הפעילה מספר תוכניות במהלך השנים האחרונות. עיקר העבודה הנוכחית של האירגוןהארגון מתמקד בתוכנית המלגות הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בבריטניה.
 
'''תוכנית המלגות''': תוכנית המלגות של קארה תומכת באקדמאים, לעתים קרובות כאלה הנמצאים בסכנה מיידית, כדי להמשיך את עבודתם בביטחה. קארה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם 112 אוניברסיטאות בבריטניה ומספר גדל של מוסדות אחרים בבריטניה ומחוץ לה, כדי להבטיח מיקום עבור אקדמאים נזקקים. המועצה בודקת את הרקע של המועמדים, את הכישורים וההמלצות שלהם, ומסדירה את הפרטים של ההשמה במוסדות להשכלה גבוהה. ויתור על תשלומים ושווי תמיכה כלכלית מובטחים על ידי קארה, בעוד שכל מימון נוסף צריך להיות מוקצה ממשאבי הארגונים הקולטים. קארה מסייעת בקבלת הויזות המתאימות עבור האקדמאים, כמו גם לעתים קרובות, עבור בני משפחותיהם.
 
רבים מהאקדמאים הנתמכים על ידי קארה מחוייביםמחויבים לחזור לארץ המוצא שלהם כאשר יאפשרו התנאים, כדי לבנות מחדש את החברה, תוך שהם משתמשים בכישורים ובקשרים שפיתחו במהלך שהותם בעולם האקדמי הבינלאומי. קארה תומכת גם באקדמאים שאינם יכולים לחזור הביתה בגלל המשך הסכנות על ידי מתן יעוץייעוץ תעסוקתי, לצד הכשרה והזדמנויות לחינוך המאפשרות לאקדמאים הגולים לבנות מחדש את הקריירה שלהם בבריטניה.
 
'''תוכניות למדינות:''' לקארה תוכניות מדינות ספציפיות שנועדו לספק תמיכה לאקדמאים הממשיכים לעבוד בארצם למרות הסיכונים, או שנאלצו לגלות לאזורים סמוכים.
* '''תוכנית עיראק''': התוכנית הושקה בסוף 2006 בתגובה למבצע ממוקד של רצח וחטיפה שכוון נגד אקדמאים בעיראק. מעל 350 נרצחו בין השנים 2003 ו-2012, אלפים נדחפו לגלות, או נאלצו לשנות מיקום בתוך עיראק. בשיאה של התוכנית, מעל 75 אנשי אקדמיה מ-16 אוניברסיטאות בבריטניה ו-11 אוניברסיטאות בעיראק שיתפו פעולה במחקר עם נגיעה ישירה לעיראק. המחקר התמקד בנושאים מגוונים כגון: ההשפעה של קרקעות מזוהמות באורניום מדוללמדולדל; הטיות בתוכניות הלימודים וחומרי הקריאה של בתי הספר התיכוניים והעממיים; התפתחות היכולות הנפשיות של ילדים בהיעדר שירותים חברתיים; שימוש בטכנולוגיות הטלפון הנייד כדי לשפר את שירותי בריאות הציבור; מעמדן של הנשים באקדמיה בעיראק אחרי 2003.  תוכנית עיראק של קארה ביקשה להבטיח את הכישורים והמומחיות בעיראק והאזור,כדי שיתפתחו ולא יאבדו.
* '''תוכנית זימבבואה''': התוכנית הושקה ב-2009 בתגובה לעלייה ניכרת במספר האקדמאים שברחו מזימבבואה, ודיווחים על ירידה דרמטית באיכות ההשכלה הגבוהה במדינה. התוכנית הציעה מענקים עבור ציוד חיוני ואספקה, ובשנת 2012 הוקם 'אולם הרצאות וירטואלי' באוניברסיטה של זימבבואה. פרוייקטפרויקט זה איפשר לאקדמאים בגלות ואחרים להתחבר בזמן אמת עם אוניברסיטאות בזימבבואה, בעיקר פקולטאות לרפואה ווטרינריה, לסגור פערי ידע, לשפר סטנדרטים של הוראה ומחקר, ולהקל על תקשורת ושיתופי פעולה בין חוקרים. בתגובה לביקוש הושקה תוכנית 'ניידת' שנייה, והמערכת הטכנית סופקה באוקטובר 2013. הציוד נמסר באופן רשמי לידי האוניברסיטה של זימבבואה, וממשיך להיות בשימוש קבוע.
 
== לקריאה נוספת ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המועצה_לאקדמאים_בסיכון"