הפרלמנט של פקיסטן – הבדלי גרסאות

התנועה הלאומית הפקיסטנית החלה לפעול ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. בשנת [[1947]] פוצל [[הראג' הבריטי]] לשתי מדינות עצמאיות -הודו ההינדית ופקיסטן המוסלמית. באותה השנה נוסד הפרלמנט הפקיסטני אשר הכיל בתחילה כ-69 נציגים (ובהמשך גדל ל-79 נציגים). המושב הראשון של האסיפה המכוננת הראשונה של פקיסטן התקיים ב-[[10 באוגוסט]] של אותה השנה. משימתו הראשונה של הפרלמנט היה ניסוח החוקה. הטיוטה הסופית של החוקה הוכנה ב-[[1954]]. הטיוטה גרמה למשבר פוליטי בין האסיפה לראש הממשלה, משבר שגרם לפיזורה. האסיפה המכוננת השנייה של פקיסטן הוקמה ב-[[28 במאי]] [[1955]]. באסיפה זו היו כ-80 נציגים שנבחרו על ידי הממשל המחוזי. אסיפהאספה זו הצליחה בסופו של דבר לאשר את החוקה הראשונה של פקיסטן ב-[[29 בפברואר]] [[1956]] ונכנסה לתוקף כחודש לאחר מכן.

לפי החוקה הראשונה, הפרלמנט היה [[בית מחוקקים חד-ביתי|חד-ביתי]], ובו כ-310 נציגים. חוקה זו הצליחה להחזיק כ-3 שנים חוסר היציבות במדינה גרם בסופו של דבר ליצירת [[משטר צבאי]] בפקיסטן. בשנת [[1960]] התכנסה האסיפה המכוננת השלישית ב[[רוואלפינדי]] ובה היו כ-156 חברים- מחציתם ממזרח המדינה ומחציתם מהמערב. אסיפהאספה זו תכננה חוקה שבה המשטר יהיה פדרציה בעלת [[משטר נשיאותי]]. האסיפה קבעה כי כי אם נשיא פקיסטן יהיה ממערב המדינה, יו"ר הפרלמנט יהיה מהמזרח, ולהיפךולהפך. אסיפהאספה זו פעלה עד שנת [[1969]].