בית החולים הדסה עין כרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{בית חולים
|שם=בית החולים הדסה עין כרם
|תמונה=[[קובץ:Hdassa H + Orah Mount.jpg|250px]]
|כיתוב=מראה כללי של בית החולים מה[[סטף]], מאחוריו: [[הר אורה]]
|מיקום=דרום מערב [[ירושלים]], ליד שכונת [[עין כרם]]
שורה 36:
בשנת [[1956]] החלה בניית בית החולים (בהיקף מצומצם מזה שתכנן נויפלד) והיא נסתיימה ארבע שנים לאחר מכן. בניית בית החולים נעשתה על ידי חברת [[סולל בונה]] והקבלנים יוסף והלל פפרמן. הבנייה הייתה קשה ומסובכת לאור היקפו הגדול של הפרויקט, מורכבותו והמחסור בכוח אדם מקצועי ובחומרי בנייה בישראל באותן שנים.
 
ביוני 1958 נחנך בית הספר לאחיות{{הערה|{{דבר||נחנך בי"ס לאחיות ע"ש ה. סאלד|1958/06/16|00408}}}} ובית החולים נפתח ביוני [[1961]]{{הערה|{{חרות||הסתדרות מדיצינית הדסה|1961/06/04|00415}}{{ש}}{{חרות||320 חולים יועברו היום למרכז החדש של הדסה|1961/06/06|00400}}}}. בעת פתיחתו עמדו בו על תילם בניין בית החולים כולל אגף האשפוז המרכזי, בניין מחלקת ה[[לידה|יולדות]], בניין בית הספר ל[[סיעוד]] ובניין [[בית ספר לרפואה|בית הספר לרפואה]]. מבנים אלו נבנו במתכונת שהייתה אופנתית ב[[שנות ה-50]] - "מבני מסגרת", כלומר שלד [[בטון]] עם קירות מילוי מאבנים אדומות ולבנות ואלמנטים [[בנייה טרומית|טרומיים]] מסוגננים יצוקים מבטון. סגנון בנייה זה נשמר בבניינים בודדים נוספים שנבנו בבית החולים שנים שלאחר מכן ואז ננטש לטובת סגנונות בנייה אחרים. אגף האשפוז המרכזי תוכנן כמבנה רדיאלי חצי עגול ובו מסדרונות קמורים - צורת תכנון שהתגלתה לימים ככרוכה בקשיים תפעוליים.{{הערה|מקור: [[דוד קרויאנקר]], '''אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948-1990''', ירושלים: כתר, 1991, עמ' 347-352}}.
 
==מבני בית החולים ==
שורה 63:
בחודש [[מרץ]] [[2012]] נפתח בבית החולים מגדל האשפוז החדש ע"ש שרה ווסטמן דוידסון. זהו בניין ששטחו 86 אלף [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]] - הגדול ביותר שהוקם בבית החולים מאז ומעולם. בבניין 19 קומות, מהן חמש קומות תת-קרקעיות מוקשחות, ו-20 [[מעלית|מעליות]]. הוא מחליף בהדרגה את בניין האשפוז המקורי וישמש כבניין האשפוז המרכזי של בית החולים. ימוקמו בו 248 חדרי אשפוז ובהם 530 מיטות. שליש מחדרי האשפוז הם חדרים ליחיד, שני שלישים מיועדים לשני מטופלים. בבניין גם ארבעה "גני מרפא" ובהם פינות ישיבה וצמחייה טבעית.
 
המגדל מכיל תשתית ל-20 [[חדר ניתוח|חדרי ניתוח]], שמוקמה בקומת המסד של המבנה. 13 מהם החלו לפעול בו בראשית שנת 2016.{{הערה|[http://www.hadassah.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הדסה החדשה חנכה אמש את מערך חדרי הניתוח החדשים], באתר מרכז רפואי הדסה, 11 בינואר 2016.}}{{הערה|משה שטינמץ, [http://news.walla.co.il/item/2923882 13 חדרי ניתוח תת-קרקעיים נחנכו בבית החולים הדסה עין כרם], באתר [[וואלה! NEWS]], {{כ}}11 בינואר 2016.}}. היתר יופעלו בהמשך על פי הצרכים והתקציב שיעמוד לרשות המרכז הרפואי.
 
על בניית המגדל הוחלט בשנת 2003. הבנייה החלה בסוף שנת 2007, לאחר תהליך תכנון וגיוס כספים ממושך, על מגרש שעליו ניצבו קודם לכן בניין בית הספר לסיעוד וגינה. עלות הבנייה הסתכמה בכמיליארד [[שקל חדש|ש"ח]]. מרבית המימון להקמת הבניין הועמד על ידי ארגון הדסה. משרד האוצר מימן מתקציב המדינה 10% עד 15% מעלות הבנייה.{{הערה|מקור: מוסף הדסה בונה את העתיד: בניין האשפוז החדש ע"ש דוידסון, הוצאת הסתדרות מדיצינית הדסה, 20 במרץ 2012.}}. ביל דוידסון תרם 75 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] להקמת המגדל, אשר נושא את שמה של אמו. משפחת דוידסון תרמה סכום נוסף של 12 מיליון דולר לבניית המעבר מן הבניין הישן למגדל החדש.
 
קו [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה של ירושלים]] מיועד להגיע בעתיד לפתחו של המגדל.