ג'וליו נטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:KotzBot
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
|הערות=
}}
'''ג'וליו נטה''' (ב[[איטלקית]]: '''Giulio Natta'''; {{כ}}[[26 בפברואר]] [[1903]] - [[2 במאי]] [[1979]]) היה [[כימיה|כימאי]] [[איטלקי]], חתן [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1963]], יחד עם [[קרל זיגלרציגלר]], על עבודתם בתחום ה[[פולימר]]ים הכבדים.
 
נטה נולד בעיר [[אימפריה (עיר)|אימפריה]] שבאיטליה, ב-26 בפברואר 1903. הוא למד [[הנדסת כימיה]] ב[[פוליטכניקו די מילאנו]], וסיים בשנת [[1924]]. ב-[[1927]] עבר את הבחינות לקבלת תפקיד פרופסור בפוליטכניקו. ב-[[1933]] היה לפרופסור מין המניין, ומנהל המכון לכימיה כללית ב[[אוניברסיטת פביה]], שם נשאר עד [[1935]]. בשנה זו התמנה לפרופסור ל[[כימיה פיזיקלית]] ב[[אוניברסיטת רומא]] (לה סאפיינצה). בין [[1936]] ל-[[1938]] החזיק בתפקיד פרופסור ומנהל המכון ל[[כימיה תעשייתית]] ב[[פוליטכניקו די טורינו]]. ב-[[1938]] קיבל את תפקיד ראש מחלקת הנדסת כימיה בפוליטכניקו די מילאנו, לאחר שקודמו בתפקיד, [[מריו ג'אקומו לוי]] נאלץ להתפטר עקב [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] נגד יהודים ב[[איטליה הפשיסטית]].
 
עבודתו בפוליטכניקו הובילה לשיפורים של עבודתו המוקדמת יותר של זיגלרציגלר, ולפיתוח [[זרז זיגלרציגלר-נטה]]. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1963 יחד עם זיגלרציגלר, על עבודתם בתחום הפולימרים הכבדים.
 
נטה לקה ב[[מחלת פרקינסון]] ב-[[1956]]. עד שנת 1963 התדרדר מצבו במידה כזו, שבנו נאלץ לסייע לו במהלך טקס קבלת הפרס ב[[סטוקהולם]], ועמית נתן במקומו את הרצאת נובל המסורתית. נטה נפטר ב-2 במאי 1979, ונקבר בבית הקברות ב[[ברגמו]].