ז'אן-בטיסט דה לאמארק – הבדלי גרסאות

ז'אן-בטיסט דה לאמארק נולד ב-[[1 באוגוסט]] [[1744]] ב[[כפר]] בזנטן לה פטי (Bezantin le-Petit) שבצפון צרפת. הוא היה הצעיר מבין 11 אחים ונצר למשפחה בעלת מסורת צבאית ארוכת שנים; אחיו הבכור נהרג בקרב במצור על ברחן אופ זום (Bergen op Zoom), ושני אחים נוספים היו עדיין במהלך שירותם הצבאי כשהיה לאמארק בשנות העשרה לחייו. בשנת [[1756]], בהיותו בן 12, החל ללמוד בבית ספר [[תאולוגיה|תאולוגי]] [[ישועים|ישועי]] ב[[אמיין]] (Amiens). ב-1761, לאחר מות אביו הצטרף לאמארק לצבא הצרפתי אשר לחם בגרמניה, בקרב הראשון שבו השתתף זכה לאות גבורה וקודם לקצין. לאחר הכרזת השלום בין צרפת לגרמניה ב-1763, שירת לאמארק במוצבים בדרום צרפת, עד שנפצע בתאונה ונאלץ לעזוב את הצבא.

 

 

ב-1778, פרסם לאמארק את ספרו "פרחי צרפת" ("Flore Française") בשלושה כרכים. הספר זכה להערכה מקצועית רבה, הערכה אשר הקנתה ללאמארק משרה כעוזר בוטניקאי ב"גני המלך". יש לציין כי משרה זו לא הקנתה ללאמארק ביטחון כלכלי, ולמרות זאת, תוך שהוא חי בדוחק, החזיק לאמארק במשרה עד 1793. בשנה זו, לאחר הוצאתם להורג של [[לואי השישה עשר, מלך צרפת|לואי ה-16]] ו[[מארי אנטואנט]], עברו הגנים הבוטניים המלכותיים ארגון מחדש ונקראו, 'המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע' (Muséum National d'Histoire Naturelle) שכלל גם את ה"ז'רדן דה פלאנט". בראש המוזיאון עמדו שנים-עשר פרופסורים משנים-עשר תחומים מדעיים שונים, ולאמארק מונה לפרופסור האחראי להיסטוריית החרקים והתולעים - תחום יצורים עצום אשר היה תחת אחריותו. חקר חסרי החוליות שימש ללאמארק מקור נרחב לידע ולמחקר שגרר אחריו פרסום ספרים רבים.