יוהנס ברהמס – הבדלי גרסאות

זמן קצר לפני 1853, לאחר התבססותו של שומן בהמבורג, שלח לו ברהמס צרור תווים עם יצירותיו, אולם באותה תקופה שמו של ברהמס לא היה ידוע לשומן והוא החזיר את החבילה ללא שפתח אותה. ב-1853 הכנר הידוע יואכים העביר לשומן מכתב בו הוא משבח את ברהאמס כמלחין. כאשר חזר שומן ממסעותיו בארץ הריין, ברהמס הגיע לדיסלדורף והתקבל בברכה על ידי שומן ומשפחתו ב-1 באוקטובר 1853. שומן התפעל מיכולותיו של בן העשרים הצעיר ופרסם אותו ב-28 באוקטובר במגזין המוסקלי שניהל, "שבילים חדשים", בו הוא תואר כ"איש שעתיד להעניק את הביטוי המוזיקלי האידאלי של התקופה". . התבטאות זאת הרשימה את מעריציהם של רוברט וקלארה שומאן. הערכתו העצומה של שומאן כלפי ברהמס הביכה אותו, והציפיות הגבוהות ממנו העצימו את הבקורת העצמית שלו וגרמו לו להשקיע עוד ועוד בהשלמת יצירתו מחשש פן לא יעמוד בציפיות. כאשר שהה בדיסלדורף השתתף ברהמס עם שומאן ועם אלברט דיטריך בחיבור סונטה עבור הכנר יואכים.

 

 

ב-[[1854]] נשאר ברהמס עם קלרה, לאחר ששומן אושפז במוסד ל[[חולה נפש|חולי-נפש]] בעקבות ניסיון [[התאבדות]]. שומאן מת כעבור שנתיים, והקשר ביניהם נמשך גם לאחר מותו. במשך מספר שנים נשאר ברהמס כחלק ממשק הבית של משפחת שומאן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=EUGINE SHCUMANN|שם=MEMOIRS|מו"ל=EULENBURG BOOKS .LONDON|שנת הוצאה=1985}}}}. הקשר בין קלרה וברהמס היה רומנטי, רגשי וסוער, והתבסס במידה רבה על עיסוקם המשותף במוזיקה, הערכתם ואף הערצתם זה לכשרונו של זה. הביוגרף של ברהמס, Michael Musgrave סובר שאהבתו של ברהמס לקלרה טבעה את חותמה בעולמו הרגשי עד כדי קושי לאהוב דמויות נשים אחרות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=MICHAEL MUSGRAVE|שם=BRAHMS READER|מו"ל=YALE UNIVERSITY|שנת הוצאה=2000}}}}. הוא מביא קטע ממכתב אל חברו הכנר יואכים ב-19 ביוני 1854: "יותר משאני מכבד ומעריץ אותה היא מהלכת עלי קסם. לפעמים אני מונע את עצמי בכח מלכרוך את זרועותי סביבה; זה נראה לי כל כך טבעי עד כי נדמה לי שלא תיגרם לה אי נוחות. אינני חושב שאהיה מסוגל לאהוב נשים צעירות. לגמרי שכחתי מקיומן. הן רק מהוות הבטחה לגן עדן בשעה שעם קלרה אני שרוי בו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ARTHUR HOLDE|שם=suppressed passages in the Brahms-Johachim correspondence published for the first time|כתב עת=Musical QUARTERLY 45}}}}".