ארינה – הבדלי גרסאות

חלק מהלוחות ב[[כתב יתדות]] שנמצאו ב[[ארכיון בואזקיי]], עוסקים בנושאי [[חוק ומשפט]]. על פי תעודות אלה, ניתן פטור ממסים לאנשי דת בשלוש ערים קדושות בצפון ארץ חתי. הערים הן ארינה, [[נריך|נֶריךּ]] {{אנ|Nerik}} ו[[זיפלנדה|זִיפַלׇנְדַה]] {{אנ|Zippalanda}}, שהיו עריהם של [[אל הסער האנטולי|אלי סער]] צעירים, הבנים של אלת השמש של ארינה. זיהוי השחרור ממסים לאנשי הדת, נעשה על ידי עץ מסוג מסוים, שגדל בפתח הבית של איש הדת. הזכות לגדל את העץ הזה ניתנה למעטים, והוא שימש כסמל מעמד. בנוסף, ניתן פטור ממסים לאורגים של ארינה וזיפלנדה.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספריתספריית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 145}}

המלך [[תודחליאש הרביעי]], שחי בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, בשלהי תקופת האימפריה החתית, היה משוכנע שהקשיים הצבאיים שהממלכה שלו חוותה, נובעים בגלל הכעס של האלים, על שפולחנם הוזנח. הוא מתפלל לאלת השמש של ארינה, ונודר נדר לבנות לה מקדש חדש בעיר, אם תסייע לו והוא ישוב משדה הקרב. בהמשך תפילתו הוא אומר: {{ציטוטון| [אם את אלת השמש של ארינה, גברתי, יצא קצפך עלי] בגלל איזה שהם אלים שנהרסו, האלוהות שנהרסה, [בימי אבי הוד מלכותו או אבי אבי] הוד מלכותו היא נהרסה. [זה קרה] עוד קודם בימי המלך [[שופילוליומש הראשון|שופילוליומש]]}}.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספריתספריית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 94–96}}