ארינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון)
מ הגהה, replaced: ספרית ← ספריית (2) באמצעות AWB
שורה 8:
למלך החתי היה ארמון בעיר, ששימש אותו כאשר עלה לרגל לעיר בעת קיומם של פסטיבלים דתיים. בעיר התקיימו מספר פסטיבלים, הידוע שהם היה "פסטיבל כרוכוס", שהתקיים באביב. על פי הטקסטים החתיים, העיר שכנה במרחק של יום הליכה מחתושש.{{הערה|שם=טרבור|[https://books.google.ca/books?id=E1aF0hq1GR8C&pg=PA21&hl=iw#v=snippet&q=Arinna&f=false The Routledge Handbook of the Peoples and Places of Ancient Western Asia], מאת Trevor Bryce, הוצאת Routledge, {{כ}} 2009, עמ' 62}}
 
חלק מהלוחות ב[[כתב יתדות]] שנמצאו ב[[ארכיון בואזקיי]], עוסקים בנושאי [[חוק ומשפט]]. על פי תעודות אלה, ניתן פטור ממסים לאנשי דת בשלוש ערים קדושות בצפון ארץ חתי. הערים הן ארינה, [[נריך|נֶריךּ]] {{אנ|Nerik}} ו[[זיפלנדה|זִיפַלׇנְדַה]] {{אנ|Zippalanda}}, שהיו עריהם של [[אל הסער האנטולי|אלי סער]] צעירים, הבנים של אלת השמש של ארינה. זיהוי השחרור ממסים לאנשי הדת, נעשה על ידי עץ מסוג מסוים, שגדל בפתח הבית של איש הדת. הזכות לגדל את העץ הזה ניתנה למעטים, והוא שימש כסמל מעמד. בנוסף, ניתן פטור ממסים לאורגים של ארינה וזיפלנדה.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספריתספריית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 145}}
 
==אלת השמש של ארינה==
שורה 24:
;תפילתה של פודוחפה:
{{ציטוט| תוכן=או אלת השמש של ארינה, מלכת כל הארץ! את נושאת את שמה של אלת השמש של ארינה בארצם של החתי, אבל בארץ שאת יצרת, הארץ של עצי הארז, שמך הוא חבת ופודוחפה תמיד עמדה לשירותך.|מקור=תרגום חופשי, {{הערה|שם=ברני}}}}
המלך [[תודחליאש הרביעי]], שחי בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, בשלהי תקופת האימפריה החתית, היה משוכנע שהקשיים הצבאיים שהממלכה שלו חוותה, נובעים בגלל הכעס של האלים, על שפולחנם הוזנח. הוא מתפלל לאלת השמש של ארינה, ונודר נדר לבנות לה מקדש חדש בעיר, אם תסייע לו והוא ישוב משדה הקרב. בהמשך תפילתו הוא אומר: {{ציטוטון| [אם את אלת השמש של ארינה, גברתי, יצא קצפך עלי] בגלל איזה שהם אלים שנהרסו, האלוהות שנהרסה, [בימי אבי הוד מלכותו או אבי אבי] הוד מלכותו היא נהרסה. [זה קרה] עוד קודם בימי המלך [[שופילוליומש הראשון|שופילוליומש]]}}.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספריתספריית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 94–96}}
 
==הערות שוליים==