פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה, replaced: ספריה ← ספרייה (2) באמצעות AWB
'''בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה''' (במינוח [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''רשימת מקורות''') היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: [[ספר]]ים, [[מאמר]]ים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת [[תלמוד]] או [[תנ"ך]]). רשימות ביבליוגרפיות מופיעות בספרים רבים המבקשים להפנות את הקורא לקריאה נוספת. בנפרד מהן, קיימים ספרים שתכליתם היא ביבליוגרפית. ישנם ספרים מועטים מראשית התפתחות הביבליוגרפיה המנסים למפות את כל הספרות שנכתבה אך רובם המוחלט כתוב על נושאים מסוימים, כגון: תחום מדעי, תקופה היסטורית, שפה, ביבליוגרפיה של ספריהספרייה מסוימת או כל תחום ספציפי אחר.
 
הביבליוגרפיה קיימת כמקצוע מדעי, אמנם כיום לא ניתן ללמוד בו [[תואר אקדמי]] בפני עצמו, אך ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ספריות ומוסדות לימוד שונים, נלמדת הביבליוגרפיה בסדנאות או קורסים המיוחדים לזה.
 
==היסטוריה==
הביבליוגרפיה החלה את דרכה כרשימות הכוללות את שם החיבור בלבד למטרות פונקציונליות של הפניית הקורא. ככל הנראה הוכנו רשימות כאלה לראשונה על ידי [[דפוס|מדפיסים]] שעשו זאת כדי לפרסם את תוצרתם. הביבליוגרפיה המקיפה הראשונה נועדה לאחד את כל ספרי החכמה ב[[עברית]], [[לטינית]] ו[[יוונית]] ונכתבה ב[[ציריך]] בשנת [[1574]] על ידי קונראד גסנר. גסנר אף הוכתר בעקבות ספרו "אבי הביבליוגרפיה". בהמשך, ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הוכנו ביבליוגרפיות ספציפיות יותר לספרות בשפות שונות, אך רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] חיו מומחים שזה היה תחום עיסוקם העיקרי. מתיעוד עולה, כי בספריהבספרייה הלאומית ב[[פריז]] היו, באותה תקופה, יותר מ-75,000 חיבורים ביבליוגרפיים.
{{ש}}בשנת [[1878]] התכנס בפריז הקונגרס הראשון לביבליוגרפיה, וב-[[1887]] הקים מלוויל דיואי ב[[ניו יורק]] בית ספר, ראשון מסוגו, לביבליוגרפיה.