מצור – הבדלי גרסאות

הכוח הנצור הסתמך בעיקר על [[ביצורים]] ואספקה גדולה של מזון ומים כדי להחזיק מעמד מול מצור ממושך. מבצרים[[מבצר]]ים ועריםו[[עיר|ערים]] כללו לעתים גם [[בור מים|בורות מים]], מעיינות ושדות תבואה שנמצאו בתוך החומות, דבר שהחזיקשחיזק את יכולתם לעמוד בפני מצורי הרעבה ממושכים.

ה[[ביצורים]] עצמם כללו כמעט תמיד [[חומה]] גבוהה שבה שזורים [[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] ומגדלים, ובהם [[חרך ירי|חרכי ירי]] המאפשרים לירות על כל מי שמנסה לטפס על החומה או לפרוץ אותה. על גג החומה עצמה היה נהוג להציב [[חץקשת וקשת(מקצוע)|קשתים]] שיירו [[חץ וקשת|חצים]] על הכוח הצר וימנעו ממנו לנסות לפרוץ את החומה או לטפס עליה. בנוסף לירי, יכלו הקשתים להשליך על התוקפים אבנים או [[שמן]] רותח מגג החומה. לעתים נחפר לפני החומה [[חפיר]] (יבש או רטוב) וזאת על מנת לסכל ניסיונות להגיע אל יסודות החומה ולמוטטה. נקודת תורפה במערך הביצורים הייתה המגדל שהכיל את שער הכניסה למבצר, ולפיכך מוגן מגדל זה בכבדות. בשיא ימי הביניים השתכללו הביצורים ולעתים אף כללו חומות כפולות (המאפשרות להמשיך להחזיק מעמד גם אחרי שחומה אחת נפרצה), מגדלים עגולים החולשים על כל הזוויות, חפיר רחב ושער עם גשר הניתן להרמה. כאשר הומצא ה[[תותח]] שהפך את ביצורי ימי הביניים לחסרי תועלת, פיתחו המהנדסים של אירופה ביצורים נגד ארטילריה המבוססים על [[באסטיון|מגננים]], [[סוללת עפר|סוללת עפר רחבות]] וחומות נמוכות, שצוידו אף הן בתותחים על מנת לפגוע ולהשמיד את כלי המצור ותותחי הכוח הצר.

עוד שיטה שבה השתמשו הנצורים לשבירת מצור היא [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] במחנה האויב ותקיפת הכוח הצר במטרה להרוס את מחנהו או את כלי המצור שלו ולאלצו לוותר על המצור. ביצורים מסוימים כללו שערים סודיים בחומה (שנקראו "פִשפָשים") שאפשרו הוצאת כוחות קטנים על מנת לחבל במחנה הצר וציודו. לעתים הסתמכו הנצורים על כוח צבאי חיצוני שיסייע להם מבחוץ לשבור את המצור.