פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5,140 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
*סוגות קטנות ([[פתגם]], [[חידה]] ו[[בדיחה]]).
 
לעמת כמכתיבי
==מעשיות ואגדות==
ט
חג
 
ח
את הסוגה הסיפורית של הסיפור העממי ניתן לחלק לשתי קבוצות: מעשיות ואגדות. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ההקשר ההיסטורי: המעשיות אינן קשורות לזמן, מקום או אנשים מסוימים, לעומת האגדות, בהן מוגדר רקע מסוים להתרחשות.
ע
חג
מ
כוח
ג
ח
כח
 
כח
===מעשיות===
כ
{{הפניה לערך מורחב|מעשייה}}
ח
מעשיות הן סיפורי עם שבהם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] רבים החורגים מההתנסות היומיומית, ומוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי. כמו כן, מאופיינית המעשיה בעקרונות נוספים:
כי
* אלמקום: המעשייה מתרחשת במרחב [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] לא מוגדר או מוגדר בכלליות גסה בלבד (לדוגמה, "מרכז אירופה").
* אל-זמניות: המעשייה מתרחשת בתקופה היסטורית לא מוגדרת או מוגדרת בכלליות גסה בלבד (לדוגמה: "ימי הביניים").
* אלמוניות: הדמויות במעשייה הן סתמיות ואינן מוכרות לקהל.
 
כ
דוגמה למעשיות הן [[מעשיות האחים גרים]] וסיפורי [[חכמי חלם]].
חג
 
י
ממאפייני המעשייה:
י
# אין נקודת אחיזה גאוגרפית וגם לא נקודת אחיזה בזמן.
אי
# אין מצפים מהקורא שיאמין שהמעשה התרחש במציאות.
יא
# יסודות על טבעיים.
כ
# הדמויות במעשייה הן טיפולוגיות, הן אינן דמויות היסטוריות, או אפילו דמויות בשר ודם. הן מייצגות תכונות/ מעמדות.
יח
# למעשייה פונקציות רבות: המרכזית היא הפונקציה הפסיכולוגית, פונקציה אסתטית, פונקציה חינוכית.
כי
# במעשיות ישנם שני סוגים מרכזיים דומים אך בעלי שוני: מעשיית הגיבור והמעשייה הנשית.
## במעשיית הגיבור, הגיבור הוא גבר שצריך לעבור הרפתקאות ומשימות עד להשגת ידה של הנסיכה.
## במעשייה הנשית, הגיבורה היא אישה שעוברת הרפתקאות עד להשגת ה[[נסיך (דמות)|נסיך]]. במעשיות הקלאסיות, הנשים עושות זאת על ידי היותן פאסיביות מאוד: הן מצפות ומצפות בתוך חלל סגור ל[[נסיך החלומות]] שלהן.
 
===אגדות===
אגדה היא האנטיתזה של המעשיה. היא סיפור עממי ריאליסטי בו מוגדרים וידועים לקהל המרחב הגאוגרפי והזמן ההיסטורי. לרוב גם ידועות הדמויות הפועלות, ולעתים הקהל משער דרכן את המיקום ומועד ההתרחשות. יסוד על טבעי בסיפור יתפרש כנס.
 
בחברה בה מסופרת האגדה חשוב כי המאזינים יאמינו שהדברים קרו במציאות. זאת כי לאגדה יש תפקיד דידקטי חשוב. למרות שאין באגדה בהכרח יסודות על טבעיים, אם יש יסוד כזה הוא מוגדר כנס. הדמויות באגדה הן של גיבורים היסטוריים, כמו [[משה רבנו]] ו[[רבי עקיבא]]. ב[[יהדות]] זה נקרא "ספרות שבחים (הגיוגרפיה)", ההגיוגרפיה עוסקת לרוב בשבחים [[דתי]]ים. לא פעם יש אגדות הקשורות באנשים פשוטים, האגדה היא סיפור חברתי ופחות סיפור משפחתי. המספרים באגדות נוטים להיות גברים באופן מסורתי: דרשנים, רבנים וכו'.
 
סוגי האגדות הן: אגדות היסטוריות, גאוגרפיות, אגדות קודש. אגדות הקודש מתפצלות לאגדות [[שכר ועונש]] ואגדות [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]]. אגדות השכר והעונש מתחלקות לאגדות שכר ועונש, אגדות צידוק הדין ואגדות קידוש השם. ישנם גם אגדות ביוגרפיות, אשר פורשת ביוגרפיה שלמה של חיי הגיבור. מדובר במחרוזת אגדות, הפורשות את ביוגרפיית הגיבור או הקדוש. קיימת קונבנציה ספרותית שעל פיה נוצרות אגדות על גיבורים, לכן בתרבויות השונות הביוגרפיות של הגיבור מאוד דומות.
 
דוגמאות לאגדות הן [[אגדות המלך שלמה]] ו[[שבחי הבעש"ט|אגדות הבעל שם-טוב]].
 
צורה מודרנית שלבשה האגדה היא [[אגדה אורבנית|האגדה האורבנית]], ממאפייניה: תיאור חוויה מודרנית, יסודות אימה לצד יסודות קומיים, נטייה "להישבע" לעדות אישית למרות שהאגדה לא באמת קרתה למספר. הסיפורים משקפים לרוב חרדות (סיפורי בייביסיטר לדוגמה).
 
==מאפייני סיפור העם וחוקי אולריק==
משתמש אלמוני