אסדרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Edithkim (שיחה | תרומות)
הוספה
שורה 108:
בעקבות המצב הרגולטורי העגום יחסית של ישראל ביחס לעולם, וכחלק מהליך הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD, מוביל משרד רה"מ מהלך ממשלתי רחב לשיפור הרגולציה הממשלתית ולהפחתת הביורוקרטיה הרגולטורית. המהלך מעוגן [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/govdec2118.aspx בהחלטת ממשלה 2118 מיום 22.10.2014], במסגרתה נסרקת כל הרגולציה הממשלתית הקיימת תוך חובת הפחתת הביורוקרטיה ב-25% לפחות, וכן חלה חובה לקיים תהליך להערכת השפעות רגולציה (מכונה RIA - Regulatory Impact Assessment) עבור כל רגולציה חדשה. 
 
'''<big>=== רגולציה (אסדרה) דינמית (Dynamic Regulation)</big>''' ===
 
הדרך המיטבית להביא לפיתוחו של המשק בכלל או של שוק או מערכת ציבורית מסוימת, היא באמצעות עידוד וקידום החדשנות והיזמות. על מנת להשיג תוצאה זו, המערכת הרגולטורית צריכה לדעת להגיב בזמן קצר לבקשות מאתגרות רגולציה, באופן שלא תבלום את היוזמות, אלא רק תתעל ו/או תעצב אותן למצב עניינים חדש "רגולציה (אסדרה דינמית)". סביר להניח שהקורא הממוצע לא נתקל עד כה בצירוף המילים הללו. הסיבה לכך היא שהמונח 'אסדרה דינמית' לקוח משדה הביולוגיה, הגנטיקה והביוכימיה. הוא משמש לתיאור תמציתי של אופני הפעולה של מנגנוני וויסות, בקרה והחלטה בגוף האדם, למשל, הדרכים בהם חומר גנטי "עורך" את עצמו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nature.com/neuro/journal/v19/n8/full/nn.4337.html ירחון נייצ'ר ניורוסיינס יוני 2016|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>  או כיצד האקסון "לומד"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11687826|הכותב=|כותרת=ירחון נייצ'ר ניורוסיינס|אתר=|תאריך=נובמבר 2001}}</ref>. השם הושאל בשנים האחרונות על ידי עולם המשפט, המבקש לתת מענה ליוזמות וחדשנות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2831040|הכותב=Mark Fenwick, Wulf A. Kaal, Toshiyuki Kono & Erik P.M.|כותרת=Dynamic Regulation for Innovation
Perspectives in Law, Business & Innovation|אתר=|תאריך=2016}}</ref>. מאחר שחדשנות מטבעה פורצת היא את גבולות העבר, וגבולות אלה "מסומנים" בדרך כלל באמצעות מערכת חוקים ותקנות, הריי שמתעורר הצורך, כשחברה מעוניינת לעודד חדשנות, לבחון דרכים להגמשה של אותם "גבולות" ולעשות זאת במסגרות זמן רלוונטיות לקצב ההתפתחות של העולם הטכנולוגי, הפיננסי, העסקי ועוד.  
 
'''<big>=== היחידה לאסדרה דינמית במשרד החינוך</big>''' ===
 
הביקורת על בית הספר כמוסד שכמעט שלא השתנה בעוד שכל סביבתו השתנתה פלאים, מוכרת ומקובלת בקנה מידה רחב. מאחר שמערכת החינוך הציבורית משוועת לשינוי ולא מדובר בַשינוי האחד, אלא בריבוי ומגוון שינויים הצומחים מאנשי החינוך בשדה, באגף המחקר והפיתוח שבמנהל הפדגוגי הוחלט להקים יחידה לאסדרה דינמית של בתי ספר ייחודיים או של יוזמות מאתגרות אסדרה. תקנות משרד החינוך לא בהכרח נבנו במטרה להתאים להאצה של החדשנות בחינוך שמתקיימת היום, ושמוטב שתמשיך ותתעצם. על כן, נדרשת פעילות אסדרתית שהיא פשוטה, מגיבה מהר, ושבכוחה מחד גיסא לאפשר ליוזמות להתקיים ולהתקדם, ומאידך גיסא, למערכת להכיל אותן בתוך מסגרתה. בהיעדר מנגנונים יעילים שכאלה יוזמות מסדר שני המאתגרות את האסדרה צומחות מחוץ לערוגות החינוך הציבורי ובשל כך, מחלישות אותו "מבחוץ". בנוסף, החידושים נגישים אז רק לתלמידים ממשפחות חזקות מבחינה חברתית-כלכלית ונפגם עיקרון שוויון ההזדמנויות וצמצום הפערים. בעולם המתמודד עם קצב מהיר של שינויים עולה השאלה כיצד ניתן לנהל בקרה אופטימלית ומה תפקיד האסדרה בחינוך. האם היא בונה ומסדירה את המערכת לתמיכה בתהליכים, או האם לעתים מהווה מחסום להתפתחות וצמיחה. את המעבר מאסדרה סטטית לדינמית ניתן לקיים בשיתופי פעולה עם יזמים המובילים ומפתחים חדשנות חינוכית' באמצעות יצירת זירות חינוך חדשניות.  את המעבר מאסדרה סטטית לדינמית יש לקיים במתח שבין השדה המהיר לנוהל האיטי, באמצעות שיתופי פעולה אד הוק המבוססים על כבוד והסתגלות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Johannes M. BauerErik Bohlin|שם=From static to dynamic regulation|כתב עת=Intereconomics, 43(1), 38-50|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10272-008-0240-4?LI=true}}</ref> .