טראודל יונגה – הבדלי גרסאות

==קורות חייה==

נולדה בשם גרטראוד הוּמפס (Gertraud Humps), הבת הבכורה של מקס הומפס, [[בישול (בירה)|מבשל בירה]] במקצועו והילדגרד לבית צוטמן ב[[מינכן]]. אביה איבד את משרתו כשהייתה ילדה קטנה והצטרף ל[[פרייקור]] אוברלנד, [[מיליציה]] בעלת צביון [[שמאל וימין בפוליטיקה|ימני]] קיצוני, שפעילותה נאסרה מאוחר יותר. אביה עזב את המשפחה כאשר הייתה טראודל בת 5 והיגר ל[[טורקיה]], שם מצא משרה בתחומו. האם סירבה להצטרף אליו, הזוג התגרש והאם עברה עם ילדותיה להתגורר אצל אביה, גנרל בדימוס בצבא הגרמני.

 

בשנת [[1942]] עברה טראודל ל[[ברלין]]. דרך קשריה של אחותה הרקדנית עם אלברט בורמן (אחיו הצעיר של [[מרטין בורמן]]), שעבד בלשכתו של היטלר (Reichskanzlei), זכתה טראודל במשרת פקידה שם. בתחילה היה תפקידה למיין את הדואר. לאחר זמן קצר חיפש לו היטלר מזכירה חדשה (כיוון שמזכירתו המנוסה יצאה לחופשה ארוכה) וטראודל הגישה את מועמדותה, הצליחה במבחן ההכתבה ונבחרה עם עוד כמה מועמדות לצאת ברכבת למפקדתו של היטלר ב[[מאורת הזאב]]. שם נבחנו המועמדות אישית על ידי היטלר וטראודל נבחרה בדצמבר אותה שנה לשמש כמזכירתו האישית של היטלר. היא הייתה אז בת 22 ועבדה בברלין, במפקדתו של היטלר במאורת הזאב ונלוותה אליו גם אל מעונו ב[[ברכטסגאדן]] - ה[[ברגהוף]].

 

 

ב-[[15 בינואר]] [[1945]] היטלר ומטהו, ויונגה בתוכם, ירדו ל[[פיהררבונקר|מערכת הבונקרים התת-קרקעית]] ב[[ברלין]], מתחת ללשכת הקנאצלר. יונגה נכחה בחתונתו של היטלר עם [[אווה בראון]], ב-[[29 באפריל]]. מיד לאחר מכן היא הדפיסה את [[צוואה|צוואתו]] הפרטית והפוליטית של היטלר, ושהתה בבונקר עד לאחר התאבדותו ב-[[30 באפריל]].

כשיצאה מהבונקר ברחה מכפר לכפר, תוך שהיא עוברת בתוך עיי ההריסות שהותירה המלחמה מאחוריה. כעבור זמן היא נעצרה בידי הרוסים. היא הוחזקה במעצר ואחר כך הועברה לידי האמריקנים. לאחר חצי שנה בכלא שוחררה. תחילה שימשה כמזכירה וגם כעיתונאית עבור מספר בתי הוצאה ומו"לים גרמנים, ואף ככתבת לענייני מדע עבור השבועון "קוויק". היא התגוררה תקופה מסוימת ב[[אוסטרליה]], שם התגוררה אחותה, אך בקשתה לאשרת שהייה נדחתה על ידי האוסטרלים על רקע עברה הנאצי.

 

 

==זכרונותיה==

יונגה זכתה לפרסום מחודש בשנת [[2004]], בעקבות פרסום ספר זכרונותיה "עד הרגע האחרון" (ב[[גרמנית]]: Bis zur letzen Stunde). במשך שנים ניסו עיתונאים, סופרים ומו"לים לשכנע אותה לכתוב את זכרונותיה אולם היא סירבה, עד ליום שבו [[מליסה מילר]] (Melissa Müller), עיתונאית ממוצא אוסטרי שחיברה את "אנה פרנק: הביוגרפיה", שכנעה אותה לפרסם את זכרונותיה (סרט הקולנוע "[[הנפילה]]" מתבסס, בין השאר, על זכרונות אלה).

 

 

==יונגה והשואה==

לדברי יונגה היא למדה על [[השואה]] ועל ממדיה רק בתום המלחמה, ואז כעסה על עצמה "משום שיכולתי לחבב את הפושע הגדול ביותר שחי אי פעם". היא הוסיפה כי אין זה כלל משנה אם הגרמנים היו מודעים לרצח היהודים אם לאו, העובדה שהם עמדו מנגד מדברת בעד עצמה. מליסה מילר, עורכת ספר הזכרונות של יונגה, אמרה באותו הקשר כי "יונגה לא ידעה כי לא רצתה לדעת".

 

 

 

 

==קישורים חיצוניים==

* {{הארץ|קייט קונולי|הנקודה העיוורת של טראודל יונגה|1.771669|12 בפברואר 2002}}

 

==הערות שוליים==