פליקס מנדלסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
מ ←‏סגנון מוזיקלי: הגהה, replaced: ספריה ← ספרייה באמצעות AWB
שורה 28:
[[קובץ:Mendelssohn-Denkmal-Leipzig Kohut-1-S41-cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת מנדלסון בלייפציג שנהרסה על ידי הנאצים]]
[[קובץ:Mendelssohn Statue Thomaskirche.jpg|250px|ממוזער|שמאל|האנדרטה המשוחזרת של מנדלסון ליד כנסיית תומאס בלייפציג]]
מנדלסון היה מלחין פורה וקל כתיבה. סגנונו מצטיין בקלילות נעימה והמוזיקה שלו קולחת ומענגת את מאזיניה. מקום חשוב ביצירותיו לפסנתר תופסים "הוואריאציות הרציניות" ו"השירים ללא מילים" – אלה הן פיסות זעירות ופיוטיות המנוגנות תכופות על ידי פסנתרנים מתחילים. מנדלסון נמנה עם חוג מקורביהם של מספר מלחינים והיה ידידו הקרוב של [[רוברט שומאן]], יחדיו עיצבו את הסגנון הרומאנטי המוקדם בגרמניה. כתבי ידו נשמרים בספריהבספרייה הממלכתית של [[ברלין]].
 
בחיבורו ה[[אנטישמיות|אנטישמי]] "[[היהדות במוזיקה]]", כתב המלחין הגרמני [[ריכרד ואגנר]] כי המוזיקה המופקת על ידי מלחינים בעלי רקע יהודי כדוגמת פליקס מנדלסון היא "מתוקה ומצלצלת ללא עומק", רדודה ומלאכותית שיש בה סממנים של [[מוזיקה דתית]] הניזונה מהפולחן היהודי ב[[בית הכנסת]], המחקה באופן שטחי את המוזיקה האמיתית ששורשיה ב"רוח האמיתית של הפולק (העם)". בהשפעת ואגנר ובהתאם ל[[חוקי נירנברג|חוקי הגזע]] שלה, החרימה [[המפלגה הנאצית]] את מנדלסון והכריזה עליו מלחמת חורמה, בניסיון למחוק לו כל סימן וזכר. את ה"שירים ללא מילים" המפורסמים שלו אמנם הדפיסו, כי היו אלה מנגינות פופולריות ומוכרות מדי, אך רשמו ש"מחבר היצירות אינו ידוע". הנאצים גם החרימו את יצירתו "חלום ליל קיץ", והמלחין [[קארל אורף]] קיבל על עצמו להלחין מוזיקה חלופית למחזה. הם הרסו בשנת [[1936]] את האנדרטה לזכר מנדלסון, שהוקמה בחזית ה[[גוונדהאוס]], מקום משכנה של [[תזמורת הגוונדהאוס]] בלייפציג, בשנת [[1900]]. בשנת [[2008]] נחנכה אנדרטה משוחזרת של מנדלסון, ליד [[כנסיית תומאס (לייפציג)|כנסיית סנט תומאס]].