היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

בניגוד לדעה הרווחת ביישוב ולהחלטת ההסתדרות הציונית לשמור על נטראליות, השליכה רשת, שמנתה עשרות פעילים בודדים, יהבה, על ניצחון בריטי במערכה והחליט לסייע לבריטים במתן שרותי [[מודיעין]] במטרה למנף קשר מודיעיני לכדי נכס מדיני{{הערה|שם=מק|1=<div class="mw-content-ltr">Efraim Halevi, [http://fathomjournal.org/balfour-100-mack-aaron-aaronsohn-the-nili-intelligence-network-and-the-balfour-declaration/ Balfour 100 ‘Mack’: Aaron Aaronsohn, the NILI intelligence network and the Balfour Declaration], Fathom, summer 2017</div>}} על מנת לקדם את הקמתו של [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל. הם הקימו מחתרת בשם [[ניל"י]] - נצח ישראל לא ישקר. בראשה עמדו [[אהרון אהרונסון|אהרון]] ו[[שרה אהרונסון]], [[אבשלום פיינברג]] ו[[יוסף לישנסקי]]. המחתרת פעלה בארץ ובסוריה בשנים [[1915]]-–[[1917]]. הקשר בין הרשת למודיעין הבריטי התקיים באמצעות הגעת אניות בריטיות בחוף עתלית, שליחים למצרים דרך [[מדבר סיני]] ויוני-דואר (כשהיה צורך להעביר הודעות במהירות). הרשת נחשפה ב-1917, והשלטון הטורקי פתח במסע נקמה נגדה ונגד היישוב היהודי כולו. בסוף 1917 ניתנה [[הצהרת בלפור]].

לקראת סוף המלחמה הצטרף ה[[ג'וינט]], ארגון הסיוע האמריקאי, לפעולות הסיוע ליהודי ארץ ישראל . המנהל בפועל של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] [[אליעזר הופיין]] קבל את המינוי לניהול פעולות הג'וינט בארץ. הוא היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או הפך לנתין עות'מאני. והוא קיבל את המינוי במקביל לפעילות הבנקאית.

* רבקה ירמיאש, חיל האוויר הבריטי וביטחון האימפריה במלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה : לקחים מאירועי שנת 1917 בארץ ישראל ועבר הירדן, '''הלחימה במבואות ירושלים''', הכנס השנתי התשיעי - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. י-י"א בחשון תשע"א 18-1918–19 באוקטובר 2010, יד לשריון - לטרון, (עורכים: עזרא פימנטל ואבי ששון), ירושלים: אריאל תשע"א 2011, עמ' 71-61.‬

* [[צבי שילוני]], תמורות ומפנה בהנהלה הציונית ובקרן הקיימת לישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה, '''[[עיונים בתקומת ישראל]]''', 6, תשנ"ו, עמ' 189-163163–189.