בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

* '''[[שיהוי]]''' - תנאי סף זה הוא מעין תמונת ראי של תנאי הסף בדבר "פנייה מוקדמת". על העותר לפנות לבג"ץ מיד לאחר שהעניין הופך אקטואלי (אך לאחר שביצע פנייה מוקדמת לרשות ולא קיבל מענה מספק). עיכוב בלתי מוצדק בפנייה לבג"ץ, בפרט כאשר הרשות או אחרים כבר הסתמכו על ההחלטה כנגדה מבוקש הסעד, יביא לדחיית העתירה. במיוחד, "כשמדובר בקיומן של [[בחירות]], חייבים מועדי הפעולה או התגובה להיות קצרים ביותר, שאם לא כן תלקה הפנייה בשיהוי". כך למשל, כאשר תשובת המדינה לפניית העותרים נתקבלה שבוע לפני הבחירות לרב העיר אשדוד והעתירה עצמה הוגשה ביום הבחירות, סירבה השופטת [[אסתר חיות]] להוציא [[צו ביניים]] נגד קיום הבחירות, כאשר אחת מנימוקיה הוא שיהוי{{הערה|ע"א 2219/92 שפירא ליבאי נ' מפלגת העבודה הישראלית, צוטט ב-[http://elyon1.court.gov.il/files/10/170/019/v01/10019170.v01.htm בג"ץ 1917/10 - א']}}.

* '''סעד חלופי''' - בג"ץ יידחה עתירה מקום שהעותר יכול היה לקבל סעד בערכאה משפטית אחרת או במקום אחר.

{{ציטוט|תוכן=חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא סעד מבית-משפט או אם עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם{{הערה|בג"ץ 17/06 מונה צבח ואחרים נגד שר הפנים}}.}}

:כלל זה שימש את השופטים בעת דחיית העתירה של תושבי [[עמונה]] נגד הריסת תשעה בתים ביישוב, כאשר פורסם בתקשורת שהעותרים יתנגדו להריסת הבתים אם בית המשפט ידחה את העתירה. כלל זה שימש את בית המשפט גם במקרה של נואף צבח אשר עתירה שנייה שלו לבג"ץ נגד גירושו מן הארץ, נדחתה על הסף בגלל שלא עמד בסיכום בעקבות העתירה הראשונה שלו.