בטלות יחסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כתובת קישור
תיקון טקסט
שורה 1:
'''בטלות יחסית''' (באנגלית: relative nullity) היא [[דוקטרינה]] [[משפטים|משפטית]], על פיה קיים לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלה אם ליתן או לשלול סעד – ואם להעניקו, מה תהא התרופה המתאימה לנוכח פגם שלפי הגישה המסורתית דינו היה בטלות. תוצאותיו של פגם בהחלטה מינהלית תהא יחסית לנסיבות ועל כן תשתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות שבית המשפט יראה לנכון לשקול ובהתאם למשקל שיעניק להן. מטעם זה, אין כל ודאות שפגם חמור יביא לביטולה של החלטה מנהלית: יתכן, שבמקרה אחד יביא הפגם לביטול ההחלטה המנהלית הפגומה ואילו במקרה אחר יביא לביטול נדחה של אותה החלטה, לביטולה החלקי, לשינויה ואף לשלילת כל סעד [https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/11/Relative-annultment-principle.pdf בגינה]<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אורן שבת|שם=העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים|מו"ל=פרלשטיין-גינוסר|שנת הוצאה=2017|עמ=530.}}</ref>
 
יתרונה של גישתדוקטרינת הבטלות היחסית הוא הקנייה שלהקניית כלים לבית המשפט, לרכך את הסעדים שהיה הוא מחויב להעניק לעותר בלעדי אותה גישה, ומתן אפשרות לבית המשפט להתאים את הסעדים לנסיבותיו המיוחדות של המקרה הקונקרטי שבפניו. אחדד"ר החסרונותשבת, המרכזייםאחד שלה,המבקרים כפישל שמבקרדוקטרינת הדוקטרינההבטלות היחסית, ד"ר שבת טוען, כי אחד החסרונות המרכזיים של דוקטרינה זו הוא השארה על כנן של החלטות מינהליות מפרות, דבר המכרסם בעקרון שלטון החוק. לשון אחר, במקרים שבהם מיישם בית המשפט את גישת הבטלות היחסית ומשאיר החלטה מינהלית פגומה על כנה, במיוחד (אך לא רק) במקרים שבהם אי החוקיות הינה בוטה, פוטר למעשה בית המשפט את הרשות הציבורית מחובת כיבוד החוק<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.michrazim-law.co.il/wp-content/uploads/2017/11/relative-annulment-chapter-dr-shabat-1.pdf|הכותב=ד"ר אורן שבת|כותרת=העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים (בהוצ' פרלשטיין-גינוסר, 2017) [קובץ להורדה]|אתר=|עמודים=534-531|מידע נוסף=|תאריך=}}</ref>.
 
הדוקטרינה מהווה חלופה לשני המודלים המסורתיים בהם משתמש [[בית משפט|בית המשפט]] בבואו להפעיל [[ביקורת שיפוטית]] על חוקיות פעולות שלטוניות: