הזמן הוורוד – הבדלי גרסאות

העיתון נוסד על ידי [[יאיר קדר]], עורכו הראשון, כעיתון הגייז הראשון שמשלב בין ארבעת אגפי הקהילה - [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], [[לסבית|לסביות]], [[ביסקסואל]]ים ו[[טרנסג'נדר|טרנס'נדרים]], והוא ביטא קו פוליטי חצוף ונועז בתקופתו. כשעזב קדר את עריכת העיתון עקב נסיעה לחו"ל הועבר העתון לידי [[אגודת הלהט"ב]], ו[[אורנה אושרי]] התמנתה לעורכת. אחר כך בשנים [[2002]]-[[1998]] הוא נערך על ידי גדי ששון, שהתפטר מתפקידו לטובת הקמת "הזמן החדש" שנסגר לאחר מספר חודשי פעילות מועטים.

 

 

במחצית השנייה של [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], שנים משמעותיות בתולדות הקהילה, שימש הזמן הוורוד כלי התקשורת העיקרי שלה. הוא ליווה מאבקים ציבוריים שונים, ביניהם המאבקים נגד ההתבטאויות [[הומופוביה|הומופוביות]] של האישים [[עזר ויצמן]], שהשווה בבית הספר הריאלי בין משכב זכר למשכב בהמה, וזכה בתגובה להפגנות אחדות עד שהתנצל, [[מאיר אריאל]], שהתבטא נגד אורח החיים ההומוסקסואלי בראיון בידיעות אחרונות ו[[זבולון המר]], שמנע את שידורה של תוכנית הטלוויזיה לנוער "קלפים פתוחים" שהוקדשה לנוער חד מיני{{הערה|1={{החינוכית||פרקי התוכנית "קלפים פתוחים"|391}}}}, עד ש"[[בג"ץ קלפים פתוחים]]" הביא אותו לשנות את החלטתו. כמו כן הוא ליווה את ניצחונה של הזמרת [[דנה אינטרנשיונל]] בתחרות ה[[אירוויזיון]] בשנת 1998 ואת מסע הבחירות של [[מיכל עדן]], הנציגה הלסבית הראשונה במועצת עיריית [[תל אביב]], שנבחרה למועצה בבחירות העירונית של 1998.