א-סאעקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לספריית מעריב |
||
שורה 30:
א-סאעקה הפך לגורם כוח משמעותי במחנות הפליטים בסוריה ובלבנון, שהייתה תחת השפעה סורית. במהלך [[מלחמת האזרחים בלבנון]] חיזקה סוריה את הארגון והפכה אותו לאחד הכוחות הפלסטיניים העיקריים בלחימה, אך במקביל אילצה את פעיליה להשתתף במהלכים צבאיים סוריים כנגד אש"ף, עם הידרדרות היחסים בין אסד לערפאת. הדבר הביא לגירוש א-סאעקה משורות אש"ף ב-[[1976]], אך בדצמבר אותה שנה, לאחר שנרגעו הרוחות, התקבל הארגון בחזרה.
ב-[[1979]] חוסל זוהייר מוחסן על ידי [[המוסד]] הישראלי. חיסולו בקיץ 1979 לא היה מורכב במיוחד ולא דרש איסוף מודיעיני נרחב. מוחסן, שלא נקט אמצעי ביטחון בסיסיים, נורה ב-25 ביולי 1979 בידי שני מתנקשים מיחידת "כידון" של "קיסריה" בלובי של בית הדירות שלו בעיירה קאן שבריביירה הצרפתית. הוא נפצע באורח אנוש ומת למחרת בבית החולים על שם לואי פסטר בעיר ניס. משטרת צרפת הודיעה כי הנרצח הגיע לצרפת עם דרכון דיפלומטי סורי, שבו הוצג כיליד דמשק. תפקוד הארגון נפגע באופן משמעותי בעקבות מותו{{הערה|1=[[אהרון קליין (עיתונאי ישראלי)|אהרון קליין]], "'''חשבון פתוח - מדיניות החיסולים של ישראל'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2006]], עמוד 7.}}. בשנת [[1980]], ב[[מבצע מתח גבוה]], [[פשיטה|פשט]] כוח [[שייטת 13]], בפיקוד [[עמי אילון]], על בסיס הארגון בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים ל[[פיגוע מיקוח]] בישראל. הכוח הרג כעשרים מחבלים והשמיד את הבסיס{{הערה|1=[[מייק אלדר]], "'''שייטת 13'''", [[ספריית מעריב]], [[1993]], עמודים 578-572.}}.
לתפקיד המזכ"ל נכנס [[אסלאם אל-קאדי]]. בשנים [[1984]]–[[1985]] לחם הארגון לצד הסורים, תנועת [[אמל]] וארגון [[פתח אל-אינתיפאדה]] של [[אבו מוסא]] כנגד אש"ף ב"[[מלחמת המחנות|מלחמת מחנות הפליטים]]", ועד לסיומה של המלחמה ב-[[1990]]. מדיניות זו הובילה לעריקת פעילים רבים משורות א-סאעקה לצדם של הפלסטינים ("הם היו [[אבו מוסא]] ב[[בקאע]], אבל אבו כלום ב[[הרי השוף]], ואבו עמאר ([[ערפאת]]) כשהגיעו ל[[ביירות]]" צוטט פעיל מתנועת אמל). במקומם של פעילים אלה מילאו הסורים את שורות הארגון באנשי צבא סוריים, כך שבתום המלחמה לא נותרה לו השפעה אלא בתחומי סוריה.
| |||