ריאליזם סוציאליסטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור למוסר השכל
שורה 9:
== היסטוריה ==
ברוסיה הצארית התקיימה תקופת פריחה בתחומי האומנות (fin de ciecle). פריחה זו באה לאחר פיגור בתחום לעומת שאר אירופה ובעידוד השלטונות.{{מקור}}
מיד לאחר [[מהפכת אוקטובר]] 1917 השלטונות החדשים החלו לעודד את האמנים לצורך תעמולה והפצה של רעיונות הקומוניזם. בשנים הראשונות הייתה פריחה של סגנונות חדשים באמנות הרוסית: [[אוונגרד]], [[פוטוריזם]], [[קונסטרוקטיביזם (תנועה אומנותית)|קונסטרוקטיביזם]] ואחרים. קבוצות האוונגארד חיפשו לשבור מוסכמות חברתיות, אולם לא בהכרח הזדהו עם המהפכנים הפוליטיים. אולם לא הייתה זו אומנות מגוייסת בשלב זה. לאחר מותו של לנין והחל משנת 1925 הלכה וגדלה מעורבותו של סטלין בתרבות ובאומנות. הוא טען כי על האומנות להיות לא-אליטיסטית ולפיכך יש ליצור דברים פשוטים, ברורים, קצרים, בעלי [[מוסר השכל]]. בשנת 1932, עם סיום תוכנית החומש הראשונה, החליט [[סטלין]] על הצורך בארגון מחדש של כל הזרמים והארגונים באמנות בברית המועצות. בצו נאסרו כל הזרמים ויצירה אומנותית הותרה אך ורק מתוך מנגנון המדינה. נאסרה כל התאגדות של אמנים ונדרש איחודם של האיגודים הקיימים, מטרה שהושגה רק ב-1940. השלטון הקים את "איחוד הסופרים הסובייטים" בהוראתו של סטלין. לאחר התבססות הרעיון שגם תחום זה נשלט על ידי הממשל הסובייטי נוצג מושג ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שנבחר בתור הסגנון האמנותי היחיד ויוצרים של אמנות מופשטת ואוונגרדית דוכאו.
עצם הגדרת הריאליזם- תיאור מצב כמו שהוא- לא היה נוח לשלטון הקומוניסטי. ספרים של סופרים ריאליסטים מצרפת, למשל, שתארו את קשיי היום יום של מעמד הפועלים בצרפת, היו אהודים מאוד. אך עיסוק בקשייהם של פועלי ברית המועצות לא הותר ולכן הפך הריאליזם הסוציאליסטי לתיאור מצב אוטופי, עתידני: ייצוג הרצוי ולא המצוי. הנושאים שהוצגו: האדם הפשוט, הפועל או האיכר, מלאי אופטימיות, נושאים מבט אל העתיד. הציורים היו מלאי צבע לרוב. בתחום הפיסול בולטים פסלי מנהיגים וגיבורים ובאדריכלות, הנושקת לסגנון האדריכלות הנאצית, בנייה של "ארמונות תרבות".
בזמן מלחמת העולם השנייה גויסה האומנות הזו להציג את השגי המהפכה למרות הסבל, והוא שימש כלי בידי סטלין ביצירת זהות לאום סובייטית.