מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזרם התודעה
שורה 54:
גישת ביניים ביטא לודוויג וצאל בסקירה של הספר, בה הגיע למסקנה כי הניתוח של הכותבים את העימות נראה במבט ראשון כמו יישום של ניתוח מרקסיסטי אנכרוניסטי, ויש מוגבלות באופן הניתוח המתבסס באופן בלעדי על היבטים כלכליים, אך בספר יש מן התועלת לקורא כהסבר לשורשי העימות במזרח התיכון, גם מעבר לעניין הכלכלי.{{הערה|את הסקירה ניתן לקרוא [http://bnarchives.yorku.ca/68/01/20030208_watzal_review_of_the_gpe_of_israel.htm כאן]}}
 
גישה אחרת ביטאו כלכלנים שעסקו בספר. [[סטיבן פלאוט]], פרופסור למנהל עסקים ב[[אוניברסיטת חיפה]], ביקר בחריפות את הספר, אותו כינה "רטוריקה מרקסיסטית בסגנון [[זרם התודעה]]" וסבר כי "הסתמכות על [[מרקסיזם]] לצורך ניתוח דומה לשימוש [לצורך ניתוח מדעי] ב[[פרנולוגיה]] או ב[[אלכימיה]]". הספר, גורס פלאוט, גדוש "הכללות גורפות ונטולות בסיס, שאינן נתמכות בממצאים מדעיים כלשהם... זהו ספר הנאמן לזרם ה'חקר' הרדיקלי, הסבור שאין ניתוח רב עצמה יותר מהמצאת מונחים מרובי-הברות.. נפיחות זו, המשולבת במשוואות מבניות מתחום המקרו-כלכלה, עם אותיות יווניות שברור שלמחברים אין מושג מה הן, אמור לטעת אצל הקוראים את הרושם [הכוזב] של עמקות ושל למדנות."{{הערה|1=Plaut, Steven. (2003). ''The Middle East Quarterly''. Vol. X. No. 2. גרסה מקוונת נמצאת [http://www.meforum.org/1567/the-global-political-economy-of-israelכאן]}}
 
כלכלן אחר, [[יקיר פלסנר]], גורס כי הספר "בעל הגוון המרקסיסטי" מנסה להמיר את הפרשנות המקובלת להיסטוריה של ישראל בתיאור "חובק כל, המעוגן בהתפתחות ישראל כחברה קפיטליסטית." לטענתו, המחברים כושלים בניסיונם זה וחוטאים בכמה אי-דיוקים עובדתיים מהותיים. הוא סבור כי "הספר לא ראוי לטרחה הכרוכה בקריאתו."{{הערה|Plessner, Yakir. (2003). ''The Middle East Journal''. Vol. 57. No. 2. pp. 331-332. ר' גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/145/ כאן]. פלסנר, כאחרים, מתייחס לגרסה האנגלית משנת 2002}}