אריה אליאב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת עם עובד |
|||
שורה 27:
==תולדות חייו ופעילותו הציבורית==
[[קובץ:Bialik and Lova Eliav.jpg|ממוזער|שמאל|ביאליק ולובה אליאב בשנת 1933 בתל אביב. "על התמונה הקדשה: לאריה לזיכרון. היה קל כצבי וגיבור כארי לעבוד עבודת עמך. ח"נ ביאליק"]]
נולד בשנת 1921 בשם אריה לובה ליפשיץ ב[[מוסקבה]], השני משלושת ילדיהם של מתילדה לבית פרנס ויוסף ליפשיץ. סב-סבו היה הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], רבה של העיר [[בוברויסק]], מגדולי חסידי [[חב"ד]]. אליאב [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1924]], ולמד בבית-הספר "הלפרין" ב[[תל אביב]], ב[[גימנסיה הרצליה]]. בעקבות השתתפותו בתחרות חיבורים נקשר קשר מיוחד בין אריה ליפשיץ הילד ובין [[ביאליק]] בשנות חייו האחרונות ([[1932]]–[[1934]]), וביאליק ורעייתו מניה העריריים אמצוהו כמעין בן.{{הערה|בספרו של אליאב "טבעות שחר" ([[הוצאת עם עובד]], [[1984]]) יש פרק מיוחד המתאר את שהותו "במחיצת ביאליק" בילדותו}} ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] למד [[היסטוריה כללית]] ו[[סוציולוגיה]].
בשנת [[1936]] הצטרף כנער לארגון "[[ההגנה]]", וב[[מלחמת העולם השנייה]] התנדב ליחידת תותחני החוף של [[הצבא הבריטי]], ושירת בו בשנים [[1941]]–[[1945]]. לאחר תום המלחמה גויס לשירות הידיעות של [[ההגנה]] ([[ש"י]]), ואחר כך ל[[המוסד לעלייה ב'|מוסד לעלייה ב']], שעסק ב[[העפלה]]. בשנים [[1946]]–[[1948]] שימש כעוזרו של [[שאול אביגור]], ראש המוסד לעלייה ב', ועסק בשליחותו בתחומים שונים הקשורים להכנת ניצולים ופליטים יהודיים להעפלה לארץ ישראל. ב[[דצמבר]] 1946 וב[[ינואר]] ו[[פברואר]] [[1947]] פיקד על מסע העפלה ארוך בן 5,000 ק"מ באוניית המעפילים "[[חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים)|חיים ארלוזורוב]]" [[דגל ימי|תחת דגל]] [[הונדורס]], ושם הכיר את רעייתו לעתיד טניה.{{הערה|ספרו "הספינה אולואה" עוסק בפרק זה בחייו}}
| |||