שמואל הנגיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות [[סביליה]] ו[[מאלגה]] בקרבת [[רונדה]] ב-[[1047]], כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות."
רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את ה[[תרבות]] היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות{{מקור}} אך שירה כתב רק בעברית.
כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]. ▼
כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}}▼
על פי רבי [[משה אבן עזרא]], חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי [[יהוסף הנגיד|יהוסף]], בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר{{מקור}} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר.▼
על פי אגדה מאוחרת{{מקור}} בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר){{הערה|[[אריק מאר]] "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'}} הועברה לארמון ה[[אלהמברה]] בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.
שורה 48 ⟵ 42:
על שמו נקרא היישוב [[כפר הנגיד]].
==כתביו==
▲כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]].
▲כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}} רבי [[אברהם אבן עזרא]] כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון{{הערה|"ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי [[הודה חיוג'|ר' יהודה המדקדק הראשון]], וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.}}.
▲על פי רבי [[משה אבן עזרא]], חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי [[יהוסף הנגיד|יהוסף]], בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר{{מקור}} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר.
==משפחתו==
| |||