חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

'''חורבת עוזה''' (ח'ירבת ע'זה) היא [[אתר ארכאולוגי]] [[שכבה ארכאולוגית|רב שכבתי]] בגבולה המזרחי של [[בקעת ערד]], מעל ל[[נחל קינה]]. החורבה שימשה כמצודה לכל אורך התקופות ושלטה על דרך עתיקה העוברת בנחל. יש המתארכים אותה אולי אפילו מהתקופה הפרהיסטורית אך בוודאות דרך זו הייתה קיימת לאורך כל התקופות העתיקות.{{ הערה| י' שם=בא-32|[[#ב"א-86|בית אריה, "חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי", קדמוניות י"ט, ירושלים, תשמ"ו(1986)]], עמ' 32}}. בראשית [[המאה ה-20]] סקר [[אלואיס מוסיל]] את חורבת עוזה לראשונה, אלא שתיאר אותה בקצרה ולא תיארך אותה. [[אלברכט אלט]] ו[[אבי יונה]] זיהו באתר מצודה רומית, ולא ציינו שרידים מתקופות אחרות. בשנת [[1956]] סקר [[יוחנן אהרוני]] את האתר ביסודיות ופרסם תוכנית של המצודה שנראית על פני השטח. לדעת אהרוני שכנה באתר [[מצודת סוגרים]] ישראלית בעלת מגדלים. הוא ציין שנאספו מהמצודה מעט [[חרס]]ים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], ה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]] וה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזאנטית]]. המצודה תוארכה על ידו למאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|7]]-[[המאה ה-8 לפנה"ס|8]] לפנה"ס. בהתבסס על חרסים שנאספו במורד הנחל טען שהאתר עצמו קדום יותר, כנראה מהמאות [[המאה ה-9 לפנה"ס|9]]-[[המאה ה-10 לפנה"ס|10]] לפנה"ס. בשנים 1982–1985 נערכו שש עונות חפירה באתר בראשותו של פרופ' יצחק בית אריה וד"ר ברוס קרסון מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת ביילור שבעיר ואקו, טקסס. החפירות נערכו בעיקר בתחום המצודה ובשוליה, אך נפתחו גם שטחים בתחום היישוב.

== תקופת הברזל 2השנייה (550-700 לפנה"ס) ==

שכבה IV תוארכה ל[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] 2השנייה, כאשר המבנה המרכזי שנחפר הוא המצודה.

המצודה הינההיא חלק ממערכת מצודות יהודה הישראליות שהגדולות שבה הינםהן המצודה בתל עירא ומצודת ערד. פריחת המצודות וההתיישבות במאה ה-7 לפנה"ס נבעה ככל הנראה משיקום האזור בעקבות "השלום האשורי" ששרר אחרי [[מסע סנחריב]] בארץ ישראל שהתקיים בשנת 701 לפנה"ס.

דעות החוקרים חלוקות האם הפריחה היישובית התרחשה מיד לאחרי מסע סנחריב ולפיכך את התהליך הוביל מנשה מלך יהודה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס או שהדבר נעשה בימי יאשיהו, בחלקה השני של המאה ה-7 לפנה"ס, בעת שההשפעה האשורית באזור נחלשה בעקבות מלחמת האזרחים ופשיטות נוודים על גבולה.{{הערה|נ'{{צ-מאמר|מחבר=נדב נאמן, "|שם=הנגב בשלהי ימי ממלכת יהודה",|כתב עת=קתדרה |כרך=42, ירושלים,|שנת הוצאה=תשמ"ז, |עמ' =11}}}}

=== זיהוי האתר בתקופת הברזל 2השנייה ===

אין הסכמה בין החוקרים על זיהוי האתר אהרוני הציע לזהותו עם רמת נגב, יישוב הנזכר ברשימת ערי מחוז הנגב בנחלת שמעון בספר יהושע {{ציטוטון|כָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב, זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע |יט,|ח}}}} וכמו כן במכתב מספר 24 מתל ערד, שבו מצווה מפקד המצודה לשלוח תגבורת לרמת נגב. מכיוון שבחפירות לא התגלו שרידים מלפני המאה ה-7 לפנה"ס, ישנם חוקרים כמו אנדרה לאמייר, [[אנסון רייני]] ו[[נדב נאמן]] ששוללים זיהוי זה, כיוון שרמת נגב מוזכרת כעיר בתחום ממלכתו של דוד המלך ולפיכך צריכים להיות בה ממצאים מהמאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|י' בית אריה,שם,שם=בא-32}} לפיכך סביר יותר שחורבת עוזה היא קינה שמופיעה דווקא בגבול יהודה. {{ציטוטון|יִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה.... וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע |טו,|כ-|כא}}}}

המצודה נבנתה ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]] לפי תוכנית אחידה שזהה למצודות נוספות באזור דוגמת מצודות המגדלים ב[[תל ערד]] וב[[קדש ברנע]].{{הערה|י' [[#ב"א-86|בית אריה,שם (1986)]], עמ' 33}} זוהי מצודה מלבנית שמידותיה 42X51 מטר. היא מוקפת חומה שעוביה 1.5 מטר. בפינותיה ובצלעותיה ניצבו מגדלים מרובעים, סך הכל 10 מגדלים. למצודה יש שער בצד הצפוני, שממנו יוצא רחוב שמפריד את השטח הפנימי בתוך המצודה לשני גושי מבנים. כנגד החומה מבפנים נבנו חדרי סוגרים, שרוחבם כ-2.5 מטר. החדרים רוצפו באבן או בטיח. במצודה נתגלו מתקנים שונים כגון תאים, [[תנור]]ים, אגני אבן, בורות מדופנים, אבני שכב ורכב ומשקולות נול. הממצאים הללו מעידים שבנוסף לפעילות הצבאית התקיימה במצודה גם פעילות אזרחית יום יומית. במצודה נחפרה תעלת ניקוז שאורכה יותר מ-20 מטר, שניקזה את מי הנגר מתוך המצודה והובילה אותם לשער ומשם לבור חצוב בראש המדרון, התעלה כוסתה בלוחות אבן.{{הערה|י' [[#ב"א-86|בית אריה, שם(1986)]], עמ' 36}}

=== הבמה ===

=== היישוב ===

היישוב משתרע על 7 דונם. הוא שוכן במעלה המדרון שמצפון למצודה. ניתן להבחין במבנים הבנויים על טראסות מלאכותיות. ישנם גושי מבנים שביניהם עוברים רחובות שרוחבם 4-22–4 מטר. נחפר מבנה שאורכו 14 מטר ורוחבו 6 מטר, הוא כולל אגף מערבי בן שלושה מרחבים. בין החצר המרוצפת ובין חדר האורך יש טור אומנות. הכניסה הייתה דרך שני פתחים בקיר המערבי שגובל ברחוב. האגף המזרחי הכיל חדר אחד.

=== הממצא החומרי ===

== אוסטרקונים ==

ה[[אוסטרקון|אוסטרקונים]] באתר מהווים את גולת הכותרת של המחקר באתר, וחשיבותוונותנים המשמעותיתלו לחקרחשיבות משמעותית בחקר הארכאולוגי של האזור. נמצאו 17 [[אוסטרקון|אוסטרקונים]], אוסטרקון: אחד כתוב [[אדומית]] והשאר כתובים [[עברית]]. רק שני אוסטרקונים נתגלו ביישוב עצמו, והשאר נתגלו במצודה. אוסטרקוניםהאוסטרקונים כוללים בין היתר רשימות של אנשים הקשורות כנראה לחלוקת מזון, רשימה שתוכנה כנראה צבאי, טקסט ספרותי, ומכתב אדומי.

::::{{ציטוטוןציטוט|שורות=כן|–לם. לאחקם.בן. מנחם{{ש}}

::::עמדיהו.בן. זכר.ממלדה{{ש}}

::::הושעיהו.בן. נוי.מרנתן{{ש}}

::::מכי.בן. הצליהו. ממקדה}}

::::{{ציטוטוןציטוט|שורות=כן| ראשן.{{ש}}

:::: על ידי נתן נחמי (הו)

:::: קצין למטה גדלי.

:::: שני לנמיהו אל...

:::: שני לתחתנה. מל (ש)

:::: שלש (י)

:::: רבע (י)

:::: הו...}}

::::{{ציטוטוןציטוט|שורות=כן|(ק)צין אלנתן{{ש}}

:::: (ק)צין למטה גדלי

::::שני לדטד. מלש

:::: שני לגעלי אביהו

:::: שלשי למלש יאזניהו בן צ...

::::שלשי לאביהו אלישב

:::: רבעי ליאזניהו יאזניהו בן...

:::: הושעיהו נוה. מפלקמ}}

על פי בית-אריה, מדובר בשני חלקים של כתובת אחת. הכתובת הינההיא רשימה הירארכית של אנשים שמצוינים בה גם שמותם וגם תאריהם לדוג. "קצין למטה גדלי" נוסח הדומה לנוסח מקראי.

מטרת הרשימה לדעתו של בן אריה, הינההרשימה נכתבה רשימהמסיבות פונקציונאליתפונקציונאליות: לחלוקה או לסידור משמרות בין שוכני המצודה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י' בית אריה, |שם=קנקן כתובות מחורבת עוזה,|כתב עת=ארץ ישראל |כרך =כ"ד, ירושלים|שנת הוצאה=תשנ"ד, |עמ' 34-40=34–40}}}}

== התקופה ההלניסטית (63-170 לפנה"ס) ==

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] שוקמה המצודה בחלקה. בתקופה זו צומצם שטחה לשני שלישים מזה של תקופת הברזל. בתוך המצודה מתקופת הברזל, הוקמה חומת סוגרים חדשה עם מגדל במזרח. החדרים בחומה שהמשיכה לשמש את המצודה בצדדיה האחרים הורחבו, כך שבצפון ובדרום רוחבם היה 4 מטר, לעומת 2.5 מטר בתקופת הברזל. מקומו של השער לא השתנה, אך נעשו שינויים במבנה שלו. מפתן השער הוגבה, וניבנו בו חדרי מגורים רגילים, פתחו הוצר ל-1.75 מטר, ואליו הובילו מדרגות רחבות. מגדלי השמירה בחומת הסוגרים שהמשיכה להיות חלק מהמצודה החדשה, שוקמו ושימשו שוב. בניגוד למצודה הברזלית, רק חדרי החומה שימשו להתיישבות, והחצר נותרה ריקה. החצר הכילה מתקנים כמו [[ממגורה]]. הממצא העיקרי הוא כלי חרס שתוארכו על ידי יצחק בית אריה ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], אוסטרקאות, לוחית משחק, חותם של ברונזה וכלי עצם. יצחק בית אריה מיחס את בניית המצודה ל[[סלאוקים]], אך מאוד יכול להיות שהמצודה ניבנתה ב[[חשמונאים|תקופה החשמונאית]]. העדות לכך הוא [[מטבע]] של [[חרתת הראשון]] או [[חרתת השני|השני]], מלכים נבטיים ששלטו במאה ה-2 לפנה"ס, בתקופה שחפפה ל[[מרד החשמונאים]].{{הערה|1=יצחק [[#ב"א-86|בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי'(1986)]], ''[[קדמוניות]]'עמ' יט (תשמ"ו) 74-73: 40-3939–40.}}

ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נבנתה מצודה על בסיס המצודה ההלניסטית. החומה המשיכה לשמש גם בתקופה זו, וניבנו חדרים חדשים. במצודה התגלו שתי שכבות מהתקופה הרומית. השכבה הראשונה מתוארכת ל[[המאה ה-1|מאה ה-1 לספירה]], והשכבה השנייה מתוארכת למאות [[המאה ה-3|3]]-[[המאה ה-2|2]] לספירה. בתקופה זו יסודות החדרים היו בעומק רב יותר, בצלע המערבית ובפינה הדרומית מולאו חדרי הסוגרים ההלניסטיים באבנים ויצרו מישטחים שמתנשאים כ-2 מטר מפני הקרקע. למישטח שבפינה הדרומית הובילו מדרגות. למצודה נוספו בתקופה זו מתחמים ממזרח ומצפון. המיתחמים הוקפו בקירות בעובי של 1 מטר. באמצע הקיר של המתחם המזרחי נחשף מבנה של שער. אולי המתחמים שימשו כמחנות מבוצרים ליד המצודה. בחפירות נמצאו מטבעות של [[אשקלון]] מימי [[אספסיאנוס]], מטבעות של [[עזה]] מימי [[ספטימיוס סוורוס]] ומטבעות של [[קיסריה]] מימי [[מרקוס אורליוס]].{{הערה|1=יצחק [[#ב"א-86|בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי'(1986)]], עמ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 40.}}

== הערות שוליים ==