ויקיפדיה

האגודה למען הלהט"ב בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Iketzef (שיחה | תרומות)
2 עריכות
←‏יושבי ראש "האגודה" לדורותיה: עדכנתי כהונות בטבלה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ מסדר ניקיון++
שורה 11:
'''אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל''', או בשמה הרשמי "'''האגודה לשמירת זכויות הפרט'''", היא [[עמותה]] שנוסדה בשנת [[1975]].
 
האגודה פועלת למען קידום זכויות האזרח של ה[[הומוסקסואליות|הומואים]], ה[[לסביות]], ה[[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] וה[[טרנסג'נדר]]ים במדינת [[ישראל]], במתכונת של ארגון מבוסס מתנדבים. בתחילת דרכה התנהלה האגודה במסגרת סניפים שהתקיימו ב[[תל אביב]], ב[[באר שבע]], ב[[קריית שמונה]], ב[[מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]] וב[[אילת]]. ב[[העשור השני של שנותהמאה האלפייםה-21|עשור השני של שנותהמאה האלפייםה-21]], עשייתה מתמקדת, בעיקר בתל אביב, בהפעלת שירותים ומיזמים חברתיים, אזרחיים ומשפטיים עבור חברי קהילת הלהט"ב.
 
==היסטוריה==
אגודת הלהט"ב הוקמה בשנת 1975 כ"אגודה לשמירת זכויות הפרט", על ידי קבוצה של 12 הומואים ולסביות, בהם [[יעקב פזי]], [[דן לחמן]] ו[[תיאו מיינץמאינץ]]. שמה של העמותה נקבע בשל העובדה ש[[רשם העמותות]] סירב לקבל את המילים "הומואים" ו"לסביות". החל מ-1977 ועד אמצע [[שנות השמונים]], פעלה האגודה מביתו של [[יונתן דנילוביץ']].
 
בשנים הראשונות עיקר פועלה של העמותה היה בעריכת מסיבות ומפגשים חברתיים לחברי הקהילה ההומו-לסבית. חברי האגודה נרשמו תחת שמותיהם הפרטיים, ומסרו רק את כתובות [[תא דואר|תאי הדואר]] שלהם. כמו כן, קיבלה את פניהם של תיירים ועולים חדשים, שפנו באמצעות תיבת דואר.
שורה 20:
ב-[[1979]] אירחה האגודה, ביוזמת דנילוביץ', את כנס ארגוני הלהט"ב היהודיים. האורחים מחו"ל השתתפו באירוע שישנם המחשיבים כ[[מצעד הגאווה]] הראשון, שהתקיים ב[[כיכר מלכי ישראל]]. בשנה זאת, הקים פעיל האגודה [[דן לחמן]] את "הקו הלבן" כקו סיוע לפונים במצוקה.
 
לאורך השנים הייתה האגודה אחראית לקיום אירועי תרבות עבור הקהילה, ובעבר אף הייתה המפיקה הראשית של [[מצעד הגאווה]]. בשנים 2005 ו-2006 המצעד נוהל בשיתוף פעולה בין האגודה לבין עיריית תל אביב, והחל משנת 2007 הוא הופק בלעדית על ידי העירייה. האגודה הוציאה לאור את ירחון [[הזמן הורודהוורוד]], והפיקה את תחרות [[גבר השנה]] מדי שנה.
 
ב-[[9 באוגוסט]] [[2010]] קיבלה אגודת הלהט"ב את [[אות הנשיא למתנדב]] המוענק על ידי [[נשיא מדינת ישראל]]{{הערה|1=[http://www.glbt.org.il/he/aguda/articles.php?articleID=1316 אות הנשיא למתנדב לשנת 2010 מוענק לאגודת הלהט"ב], אתר אגודת הלהט"ב}}{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|אגודת ההומואים והלסביות זכתה באות הנשיא למתנדב ל-2010|1.1202541|18 במאי 2010}}}}.
 
בשנת 1989 החלה לפעול "[[עצמה (היסטוריה להט"בית)|עצמה]]" – הזרוע הפוליטית, בהנהגתם של [[מארק טננבאום|מרק טננבאום]], [[הדר נמיר]] ו[[ג'ויס סאלא]].
עד ל-1992 פעלה "'''[[עצמה (היסטוריה להט"בית)|עצמה]]'''" לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מתוך תפיסה כי מתוך כלל החוקים המפלים את אוכלוסיית הלהט"ב, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להביא לתיקון חוק זה. כמו כן, באותה העת כבר ידעו הפעילים שב[[בית הדין לעבודה]] התנהלה תביעתו של חבר ועד האגודה [[יונתן דנילוביץ']] נגד חברת [[אל על]], בדרישה להעניק הטבות לבן זוגו, אשר הגיעו לבני זוג ידועים בציבור הטרוסקסואלים. סיבה נוספת להתמקדות בחוק זה, הייתה העובדה שבראשות ועדת העבודה והרווחה עמדה חה"כ [[אורה נמיר]], דודתה של הדר נמיר. את נוסח החוק החלופי הציע עו"ד [[דן יקיר]], מ[[האגודה לזכויות האזרח]], שעסק בנושא קידום זכויות להט"ב במסגרת לימודי התואר השני שלו, ב[[ארצות הברית]]. בדצמבר 1991 התקבל התיקון לחוק, ובכך היה להישג הפוליטי המשמעותי הראשון של האגודה. בשנת [[1994]] הסתמך [[בית המשפט העליון]] על סעיף זה, כאשר קבע כי חברת אל-על הפלתה את דנילוביץ' בצורה אסורה, והכיר לראשונה בזכויות של בני זוג מאותו המין{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יובל יונאי, "|שם=הדין בדבר הנטייה החד מינית"|כתב עת=משפט וממשל |כרך=ד|שנת הוצאה=תשנ"ח, |עמ' 551-556=551–556}}}}.
 
לאורך [[שנות התשעים של המאה העשריםה-20]], הייתה האגודה שותפה להישגים משמעותיים במאבק ל[[שוויון זכויות]] ולמניעת [[אפליה]] של ציבור הלהט"ב בישראל. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור הפוליטי:
* בשנת 1990 הניחה [[ליאורה מוריאל]], יו"ר האגודה, זר ב"[[יד ושם]]" לזכר ההומואים שנספו בשואה.
* תיקון [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], באופן האוסר על אפליה במקום העבודה מחמת [[נטייה מינית]] (1992).
שורה 42:
הועד המנהל של האגודה הוא הגוף המבצע שלה, המונה שבעה חברים שנבחרים באסיפה הכללית ושלושה אשר נבחרים מתוך הוועד על בסיס מקום משוריין לייצוג סקטורים בקהילה (נציגות הקהילה הטרנסג'נדרית, נציגה מהמגזר הנשי ונציג הפריפריה). קולותיהם של חברי האגודה משמשים לקביעת הרכב הוועד המנהל בהצבעה המתקיימת אחת לשלוש שנים, וחברי הוועד בוחרים בתורם את היו"רים לוועד המנהל. כל אדם העומד בתשלום דמי החברות ורשום כחבר באגודה מזה שלושה חודשים לפחות, זכאי להציג את מועמדותו לוועד המנהל. אחת לשנה, מיד לאחר הבחירות הכלליות באסיפה הכללית השנתית הרגילה, מכונסת ישיבת הוועד הארצי בהיקף מלא, במהלכה נבחרים יו"ר הוועד המנהל, גזבר האגודה ודובר האגודה. מסמכותו של הוועד לכנס בכל עת אספה כללית שלא מן המניין, ומחויב לעשות זאת במקרים של דרישה בכתב מועדת הביקורת, או של עשירית מחברי האגודה.
 
==== יושבי ראש "האגודה" לדורותיה{{הערה|דן ינוביץ', [http://80.179.230.66/he/aguda/articles.php?articleID=49 חברי הוועד המנהל של האגודה לדורותיהם], באתר האגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר)}} ====
{{הערה|דן ינוביץ', [http://80.179.230.66/he/aguda/articles.php?articleID=49 חברי הוועד המנהל של האגודה לדורותיהם], באתר האגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר)}}
 
{| class="wikitable"
שורה 56 ⟵ 55:
|-
| [[אמוץ בונה]] || 2 במאי 1981 || הכנס הראשון של האגודה מתקיים בקיבוץ רמות רחל
|-
| [[דן לחמן]] || 11 בנובמבר 1982 || הקמת הקו הלבן {{ש}} ייסוד הוועד למלחמה באיידס
|-
| [[יונתן דנילוביץ']] || 28 באפריל 1985 ||
|-
| [[מרק טננבאום]] || 19 במאי 1986 || האגודה שוכרת לראשונה מרכז קהילתי ברחוב בית יוסף, עם אולם ומשרד. {{ש}} ביטול איסור משכב זכר
|-
| [[דפנה צור]] || 23 ביוני 1988 || האגודה עוברת דירה למשכנה החדש ברחוב נחמני 28 בת"א. {{ש}} ב-10 במרץ מתקיים בבית האגודה מפגש ראשון מסוגו בין הקהילה ההומו-לסבית לבין הממסד הפוליטי -– פאנל הכולל את ח"כ [[ראובן ריבלין]], עו"ד [[שירה דונביץ']] ויו"ר נעמת ת"א, עדה רבון.
|-
| [[מרק טננבאום]] || 3 במאי 1989 || בנובמבר ייסדו הדר נמיר, מרק טננבאום (יו"ר האגודה המכהן) וג'ויס סאלא את "עוצמה", הזרוע הפוליטית של האגודה.
שורה 91 ⟵ 90:
| [[שי דויטש]] || 1 בינואר 2012 || סניף באר שבע והדרום של האגודה נסגר.
|-
| [[חן אריאלי]] ו[[אימרי קלמן]] || 2015 - 20162015–2016 || || ||
|-
| [[חן אריאלי]] || 2017 -2017– || || ||
|}}
 
===ועדת הביקורת===
שורה 108 ⟵ 107:
 
====זרוע ההסברה====
שירות ההרצאות של האגודה הוקם כבר בשנת 1976, על ידי משה דב. בשנת 2001 עבר השירות רה-ארגון, שבסופו הפך לזרוע ההסברה של האגודה בשם [[חושן (מרכז חינוך)|חושןחוש"ן - חינוך ושינוי]]. ביולי 2004 פרשו פעילי זרוע ההסברה והפכו לארגון עצמאי.
 
===ארגון הנוער הגאה===
שורה 116 ⟵ 115:
===ברנוער===
{{ערך מורחב|הברנוער}}
"[[ברנוער]]" הוא מפגש חברתי של [[מתבגר|בני נוער]] [[להט"ב]]ים מרחבי הארץ, המתקיים בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב ב[[מוצאי שבת]]ות. המקום מספק מפגש ותמיכה עבור בני נוער להט"ביים, בדרך לגיבוש זהותם האישית. רוב בני הנוער המגיעים למקום נמצאים "בארון" -– משפחותיהם וחבריהם ללימודים אינם יודעים על נטייתם המינית, ו"ברנוער" מהווה פלטפורמה בה הם יכולים לפגוש באופן גלוי בני נוער החולקים מצב דומה. למרות השם "ברנוער", אין במקום [[פאב|בר]] המגיש משקאות אלכוהוליים -– מוגשים במקום [[משקה קל|משקאות קלים]] בלבד. בני הנוער משחקים במשחקי חברה שונים, צופים בטלוויזיה, ומשוחחים על התלבטויות ותחושות הקשורות ל[[נטייה מינית|נטייתם המינית]] ול[[יציאה מהארון]]. בבסיסו, המקום אמור להיות מקום בטוח, בו יכולים בני הנוער להיות בחברת בני נוער דומים, במשך מספר שעות, מבלי להסתיר את זהותם או להדחיקה.
{{ערך מורחב|הרצח בברנוער}}
ב[[מוצאי שבת]], [[1 באוגוסט]] [[2009]], סמוך לשעה 22:45, נכנס לבית האגודה אלמוני חמוש בנשק חם, בעת שהתקיים מפגש ה"[[ברנוער]]", פתח בירי ולאחר מכן נמלט מהמקום. ב[[הרצח בברנוער|אירוע]] נרצחו ניר כץ בן ה-26 שתפקד כמדריך במקום{{הערה|{{נענע10||אמו של ניר כץ ספדה לו: היתה בו אהבה אין-סופית לכל יצור חי|654696|2 באוגוסט 2009||news}}}} וליז טרובישי בת ה 16, ונפצעו כ-15 בני נוער נוספים, חלקם באופן קשה.
שורה 128 ⟵ 127:
 
===מחלקת פליטים===
מחלקת ה[[פליטים]] לוקחת תחת חסותה אינדיבידואלים להט"ביים אשר ברחו ממדינותיהם עקב נסיבות הומניטריות או מקרי [[להט"בופוביה]], במטרה לאפשר את השתלבותם בחברה הישראלית -– זאת, למרות הקושי בקבלתם על ידיה, והלהט"בופוביה אליה הם עשויים להיחשף בקהילות הפליטים עצמן. רוב הסיוע מטעם המחלקה מוענק כסיוע משפטי בתיווך לארגונים אחרים ועורכי דין פרטיים למען קליטתם כפליטים. קיים גם סיוע פסיכוסוציאלי כמו סיוע במציאת מקום עבודה מתאים לצרכיהם ופרו-להט"בי, סיוע במיצוי זכויות עבודה, מיצוי הזכויות הרפואיות וקבלת טיפול רפואי, וכן מציאת פתרונות דיור -– מה שלעתים עשוי להוות גם הוא קושי בגלל אלימות מתוך הקהילה. קיים גם ניסיון ליצור עבורם מסגרת חברתית. המחלקה מקיימת גם ניסיונות לקידום שינויי מדיניות כלפי פליטים להט"ביים מול ה[[ממשלה]], ה[[צבא]] ו[[רשות מקומית|הרשויות המקומיות]].
 
==מרכז ניר כץ נגד להט"בופוביה==
מרכז ניר כץ נגד להט"בופוביה הוקם ב-1 באוגוסט 2012, לאור צורך במאגר מידע ובמרכז דיווח אודות אירועי להט"בופוביה שבלט בעקבות [[הרצח בברנוער]] כמקרה קיצון. המרכז קרוי על שם ניר כץ, שנרצח יחד עם ליז טרובישי בפשע השנאה המדובר. הדו"ח השנתי הראשון של המרכז פורסם ב-1 באוגוסט 2013, ומאז מפורסם בכל שנה ביום השנה לרצח. הדו"ח מאפשר להציף את בעיית הלהט"בופוביה בפני הרשויות, ולדרוש טיפול בתופעה תוך שימוש בנתונים מגבים.
המרכז משמש ראשית לדיווח על אירועי אלימות ואפליה כלפי אינדיווידואלים בקהילה או כלפי הקהילה כולה, במסגרות כמו מקומות עבודה, משרדי הממשלה, בתי הספר או הצבא. הדיווח עשוי להיעשות תוך השארת פרטי התקשרות, או לחלופין -– באופן אנונימי, בין אם בתור נפגע או כבעל ידע על הפגיעה. בנוסף, מסייע המרכז לנפגעי להט"בופוביה על ידי התאמת סל סיוע לכל נפגע המעוניין בכך, העשוי לכלול: ייעוץ משפטי מטעם המחלקה המשפטית של האגודה, סיוע סנגור בפנייה לגופים פוגעים, היעזרות בקו הקשב והתמיכה "יש עם מי לדבר", הפנייה לקליניקה הלהט"בית לטיפול וייעוץ, וכן פעולה מטעם זרועות הפעילות הציבורית של האגודה.
 
==עשייה משפטית==
האגודה מסייעת לחברי הקהילה בייצוג, בין אם ברמה הפנייה ל[[בתי המשפט בישראל|בית המשפט המחוזי]] ובין אם בהעלאת ערכאות בפני [[בית דין גבוה לצדק|בג"ץ]]. לעתים מתבטא הסיוע בהחזקת [[עורך דין]] מטעם הצד המבקש, ובמקרים אחרים מתבטא הדבר בסיוע של ממש בתחום ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] וה[[תקשורת]]י. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור המשפטי:{{הערה|
* [http://www.constitution.org.il/index.php?option=com_consti_comp&class=1&mytask=view&id=1204[בג"ץ אל-על נתיבי אויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ|פסיקת בית המשפט העליון]}}] וערכאות נמוכות יותר בעניינם של [[יונתן דנילוביץ'|דנילוביץ']] ושטיינר (1994, 1996), פסיקה המכירה בזכויות של בני זוג מאותו המין להטבות מסוימות עקב עבודת בן הזוג האחר.
* [[בג'צ"ץ קלפים פתוחים|בג"ץ 'קלפים פתוחים']], המבטל את החלטת שר החינוך שלא לשדר תוכנית לבני נוער העוסקת בבני נוער הומואים ולסביות בישראל.
* פסק-דין שניתן על ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת, שהורה למדינה לאפשר לבן זוג הומוסקסואל לרשת את דירת בן זוגו מזה 40 שנה, שנפטר ללא צוואה.
* בג"ץ המורה למדינה לאפשר לבת זוג לסבית להגיש בקשה לאימוץ ילדיה של בת זוגה מתרומת זרע.
שורה 143:
המחלקה המשפטית של האגודה הוקמה רשמית בפברואר 2016, ומטרתה המוצהרת היא לתת שירותי סיוע משפטי לפרטים בקהילה הגאה אשר אורח חייהם מושפע מנטייתם המינית או המגדרית, בדגש על פרטים מאוכלוסיות מוחלשות המאופיינות במחסור כלכלי ואנושי-משפטי. בשנה הראשונה לפעילותה, סייעה המחלקה המשפטית לכמאה פונים בסוגיות משפטיות שונות, החל מבקשות מיצוי זכויות ועד סיוע מידי בזמן אמת לנפגעי עבירה ו[[אפליה]]. מתנדבי המחלקה המשפטית הם סטודנטים למשפטים אשר זמינים ישירות למתן מענה בסיסי-משפטי ראשוני. בכך, שואפת המחלקה למלא את החלל אותו עורכי דין בקהילה הגאה אינם מסוגלים למלא. במקרים בהם נדרש ייצוג משפטי או סיוע ארוך טווח, מפנה המחלקה את הפונים אליה למאגר עורכי דין מומחים בתחומם המצויים במאגר עורכי דין ייעודי בנושא.
 
נוסף על כך, המחלקה המשפטית עוסקת בהכוונת מדיניות בנושא משפט וקהילה גאה. כך, יצרה המחלקה נייר עמדה הממפה את פסיקותיהם הקודמות של שופטי העליון אשר נבחרו בשנת 2017{{הערה| [http://www.{{ynet.co.il/articles/0,7340,L-4929715,00.html|טובה ניירצימוקי|המהפך עמדההבא הממפהבוועדה אתלבחירת עמדותשופטים|4929715|2 שופטיבמרץ העליון]2017}}}}. נציגי המחלקה מופיעים בוועדות הכנסת העוסקות בתחומי עיסוקיה. כמו כן, מתפעלת המחלקה הרצאות למיצוי זכויות בתל אביב, באר שבע וחיפה.
 
==האחווה הסטודנטיאלית הגאה==
האחווה [[תא סטודנטים|הסטודנטיאלית]] הגאה, התחילה את פעילותה בספטמבר [[2014]], בהובלת ארז ויינר ומתן בן יוסף. בתחילה הייתה מטרתה חלוקת מלגות, לטובת מעורבות בקשרי ממשל על ידי [[אקטיביזם]] ב[[הכנסת|כנסת]]. השם "אחווה" הוחלף באמצע השנה הראשונה של הפעילות, לקראת הסמינר הארצי, כשעד אז נקראו פעולות האחווה "פרויקט תאים גאים" ו"מלגות עוצמה".
 
האחווה הסטודנטיאלית הגאה, מקדמת את נראותם ומעמדם של סטודנטים להט"בים בארץ, מעודדת מנהיגות צעירה בקרב סטודנטים ומהווה קבוצה חברתית תומכת ושוויונית. האחווה מאגדת את כלל התאים הסטודנטיאלים הגאים ברחבי האוניברסיטאות והמכללות השונות ברחבי הארץ, בשותפות עם [[התאחדות הסטודנטים]] והאגודה{{הערה|[http://www.nuis.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות/%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94האחווה-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AAהסטודנטיאלית-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%94הגאה-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9Dתפקידים-%D7%97%D7%93%D7%A9חדש/ האחווה הסטודנטיאלית הגאה- – תפקידים חדשים], באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל}}. היא מורכבת מסטודנטים שפועלים באמצעות ליווי של צוות רכזים.
 
האחווה מארגנת פעילויות ארציות כגון ימי עיון, כנסים, סמינרים וימי התנדבות. בנוסף, הסטודנטים פועלים ליצור פעילויות ותכנים חברתיים ואקדמיים לכלל הסטודנטים על מנת לעודד סובלנות וקבלת האחר בקמפוסים.
 
==לקריאה נוספת==
* דיאנה לוצאטו, '''אופיה של התארגנות וולונטרית : הומוסקסואליים בישראל''', עבודת גמר לתואר "מוסמך" באוניברסיטת תל אביב, 1984
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/האגודה_למען_הלהט%22ב_בישראל"