פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 177 בתים ,  לפני שנתיים
הולגו, שאמו ואשתו היו נוצריות, ניסה להתקרב לנוצרים באזור, ולשתף איתם פעולה במאבק במוסלמים. הוא זכה לשיתוף פעולה של כוחות נוצריים מ[[ארמניה]] ו[[אנטיוכיה]] שהשתתפו בכיבוש סוריה. אולם [[ממלכת ירושלים]] הקתולית, (שבאותה עת מרכזה היה ב[[עכו]]) גילתה כלפי הפולשים הברבריים מהמזרח יחס חשדני. תרמה לכך העובדה שאנטיוכיה נאלצה תחת המרות המונגולית לקבל על עצמה פטריארך יווני.
 
הכוח המרכזי שעמד למול המונגולים היה השלטון הממלוכי החדש במצרים. הולגו שלח משלחת לסולטאן [[קוטוז]] ב[[קהיר]] בדרישה לכניעתו. בקרב הממלוכים היו רבים שתמכו בכניעה, אולם דעתו של המפקד הממלוכי [[ביברס|בַּיְבַּרְס]] ניצחה. קוטוז הורה להוציא להורג את השליחים המונגולים ולהציג את ראשיהם על שערי העיר. בעוד הממלוכים מתכוננים למלחמה, התקבלה במחנה המונגולי שבסוריה ידיעה על מותו של השליט העליון, [[מונגקה חאן]]. בעקבות קבלת הידיעה הולגו מיהר לשוב מזרחה עם חלק גדול מצבאו, והשאיר בידיבסוריה המפקד[[טומן]] המונגוליאחד הנוצרי(כ-10,000 חיילים) בפיקוד המצביא קיטבוקה (או כתבוגא) צבא של 10,000 חייליםנויון.
 
על גודל הכוחות נכתב רבות במקורות שונים. כוחהכוח המונגוליםהמונגולי היה למעשה הכוחהטומן שהולגו השאיר אחריו בפיקודו של כתבגא, שתוגבר על ידי חיילות עזר מהממלכות הנוצריות ארמניה ומגאורגיה, שנכבשו על ידי המונגולים. רוב ההערכות נעות סביב 10,000 עד 12,000 חיילים, כאשר לפי המקורות לממלוכים היו כ-15,000 חיילים. השיאהגודל בכמות הכלליתהמירבי של החייליםהצבא הממלוכיםהממלוכי היה 22,000 לוחמים בתקופה האיובית ווכ-40,000 בתקופת ביברס. הפרשים היוו בין חצי לרבע מכלל הצבא. כאשר בוחנים מקורות מתקופות שונות, המתארים את השינויים שהתרחשו במספרי הפרשים, ניתן למצוא שבתקופה האיובית (עד 1250) היו 10,000 פרשים, ולביברס, ששלטשעלה לשלטון אחרי הקרב, היו 16,000 פרשים. כלומר בקרב עצמו היו לממלוכים כ-15,000 פרשים.
 
שני הצדדים ביקשו את תמיכת ממלכת ירושלים הצלבנית. הטבעי היה שהנוצרים יעשו יד אחת עם המונגולים כנגד האויב המוסלמי המשותף, אך הצלבנים היו חשדניים כלפי המונגוליים. לכך נוספה תקרית בה צלבנים מאזור [[צידון]] פשטו על כפרים מוסלמיים שהיו בשליטת המונגולים, ותוך כדי כך הרגו את אחיינו של קיטבוקה. המונגולים גמלו בהשמדת צידון וטבח תושביה, דבר שדחף את הצלבנים לזרועות הממלוכים. קוטוז שלח לעכו משלחת על מנת לבקש עזרה. רוב הצלבנים תמכו בהענות לבקשה הממלוכית. אך בהשפעת [[המסדר הטבטוני]] שחשש מבגידה מוסלמית הוחלט לשמור על נייטרליות – אם כי נייטרליות אוהדת לממלוכים.