יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 57:
|הנצחה=
}}
ביולי [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[שייטת 13|קומנדו הימי]]. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר ל[[חיל ההנדסה]], שם עבר הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן יצא לקורס [[מפקד כיתה|מפקדי כיתות]] ול[[קורס קצינים]] אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]{{הערה|[[דב גולדשטיין]], '''יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת"''', ראיון השבוע עם [[סא"ל]] יצחק מרדכי שקיבל אתמול את [[עיטור העוז]], [[מעריב]], 12 בספטמבר 1975}}. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה ל[[מפקד מחלקה]] בפלוגת ההנדסה החטיבתית{{הערה|1=[http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=1855 מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל], באתר "ג'יפולוג".}} ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, [[רפאל איתן]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה ב[[גדוד 890|גדוד]] הזה רוח מיוחדת. [[רפאל איתן|רפול]] השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".}}. ב[[מלחמת ששת הימים]] היה מפקד [[פלחה"ן צנחנים]] והוביל אותה בלחימה ב[[פתחת רפיח]]{{הערה|1=[http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=6224 אני נשבע לך], [[אביגדור קהלני]] מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, [[גלי צה"ל]].}}{{הערה|1=אלכס פישמן, "'''לא גנרל מת. מת בן-אדם'''", [[מעריב]] מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.}}. לאחר המלחמה, היה מרדכי ל[[מפקד פלוגה]] בגדוד 890{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כש[[רפאל איתן|הוא]] החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת ה[[סגן]] על הכותפת".}}. אחד הסמלים בפלוגתו, [[שאול מופז]], אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על [[מארב]] ב[[בקעת הירדן]]. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז "[[מארב מופז]]"), הצליח להרוג את המחבלים (חמישהארבעה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, [[דן שומרון]], והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים למרות שהלה לא עבר את מבחני הכניסה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''"בומרנג"''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 44}}.
 
באוגוסט [[1969]], במהלך [[מלחמת ההתשה]], פיקד כסמג"ד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "[[מבצעי בוסתן|בוסתן 39]]", פשיטת קומנדו בעומק [[מצרים]] בה הותקף בסיס מצרי באש [[מרגמה|מרגמות]]{{הערה|1=שי טל, [http://www.iaf.org.il/2106-28086-HE/IAF.aspx בוסתן מצרי], [[בטאון חיל האוויר]], אוגוסט 2008}}. ב-15 במרץ [[1970]] פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק [[סוריה]], שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית ל[[דמשק]]{{הערה|1={{מבט מל"מ|תא"ל (מיל') ד"ר [[דני אשר]]|בסיס המרגמה נשאר בשטח|94841796|21|45, יוני 2006}}}}. ב-[[1972]] פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך [[מבצע קלחת 4 מורחבת]] ב[[לבנון]]{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/Info/hi_show.aspx?id=51147&t=3 מבצע קלחת 4], אתר יד לשריון}}. לאחר מכן נתמנה מרדכי ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890|גדוד 890 של הצנחנים]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011}}. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".}} ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך [[קומנדו]] [[טורקיה|טורקי]]{{הערה|1=[[אילן כפיר]], "'''האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו''''", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), [[1982]], כרך רביעי – "[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]", עמוד 140}}. מרדכי הלם בראשו עם קת ה[[AK-47|רובה]] שלו והימם אותו{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]], '''זה היה סודי ביותר''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון]], אפריל [[1998]], עמוד 353}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם מרדכי בראש גדוד הצנחנים שבפיקודו ב[[קרב החווה הסינית]]{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 224.}}. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|לאן נעלמו תיקי הצל"שים|1.1140796|28 בספטמבר 2006}}}}, הוענק לו [[עיטור העוז]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|"הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת"|1.915207|4 באוקטובר 2003}}, האלוף [[גיורא איילנד]]: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות ה[[גדוד 890|גדוד]], לא רק על הקרב עצמו".}}.
שורה 65:
בשנת [[1983]] שימש מרדכי [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] ועסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - [[חטיבת גבעתי]] ו[[חטיבת הנח"ל]]. הוא פיקד על פעולת החילוץ ב"[[פרשת קו 300]]", אותה ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית{{הערה|‫{{nrg|בן כספית|300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי|299/166|29 באוקטובר 2011|1|2}}‬}}. המחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם ב[[אקדח]]ו בעת חקירתם הראשונית. איש ה[[שב"כ]], [[אהוד יתום]], טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי ל[[דין משמעתי]], אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי [[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] שנשבו בלבנון בשנת [[1982]] בידי מחבלים מארגון ה[[פת"ח]]. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון [[משה ארנס]] לבצע [[חילופי שבויים]] והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל{{הערה|{{nrg|עמוס גלבוע|החטא הקדמון|295/931|16 באוקטובר 2011|1|2}}.}}.
 
בפברואר [[1986]] קודם לדרגת [[אלוף]] ומונה לראש [[מחלקת ההדרכה]], בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – [[פיקוד הצפון|צפון]], [[פיקוד המרכז|מרכז]] ו[[פיקוד הדרום|דרום]] (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כ[[מפקד פיקוד הדרום]] החלה [[האינתיפאדה הראשונה]], ובתקופתו כ[[מפקד פיקוד הצפון]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 59.}} פיקד בשנת [[1993]] על [[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|1=גבי אופיר, "'''אספקה בהיטס'''", [[במחנה]], {{כ}} 21.05.2010, עמוד 35.}}.
 
==קריירה פוליטית==